אקולוגיה – מה אתם יודעים על זה? מה "מסע בין כוכבים" לימדה אותנו בנושא? היבטים חיוביים, שליליים, ניטפיקינג, סרט אחד, פרק אחד, חיות קטנות, חיות גדולות, חייזרים, נזקים לסביבה, מחזור, במה חטאו (בערך) קירק וסיסקו ומה היה לפיקארד לומר בנושא כשהוא גילה מה הוא עשה (ומי שלא מכיר את גרייסי – שילך לעמוד בפינה!).
חלקו הראשון של המאמר עכשיו לפניכם.

הקדמה

"מסע בין כוכבים" נודעה במהלך השנים בכך שהיא עוסקת במגוון תחומים ונושאים – גזענות, דיקטטורה, פמיניזם, אפליה ועוד. אלה הן רק דוגמאות ספורות. הרבה נושאים חשובים טופלו בסדרות, לאו דווקא כדי להציג מסקנה בסופו של דבר, אלא פשוט בתור העלאה על סדר היום, לגעת בנושא ולחשוף אותו. מדע בדיוני הוא דרך מצוינת לטפל בנושאים פופולריים, ובמיוחד לא פופולריים. כאשר "מרפדים" נושא בהרבה דמיון, מוסיפים קצת אפקטים ומסתירים מאחורי מסיכות ואיפור, קל יותר לצופים לקבל את הרעיון, מכיוון ש"הוא לא באמת מתרחש בעולם שלנו". גם אם מוצגים מצבים קיצוניים, זו הזדמנות לצופים לחשוב על הרעיון, מנקודת מבט קצת שונה.

עד כמה "מסע בין כוכבים" עסקה בתחום האקולוגיה החשוב?

א' – אקולוגיה (או: "מה זה בכלל אקולוגיה???")

"אקולוגיה היא בעצם תחום במדע המנסה להגדיר ולבחון את מערכת היחסים בין החי, הצומח והדומם"
(אקולוגיה בספרות מדע בדיוני/קרן אמבר)

כלומר, אקולוגיה היא התבוננות על כל המערכת המהווה את הסביבה שבה אנו חיים. החל מהיצורים הגדולים ועד ליצורים הקטנים, מהעצים ועד אצות הים. כל פרט הוא חלק מפאזל אחד גדול שמרכיב את התמונה הגדולה. אך ניתן גם להסתכל על כל פרט כעל קלף במגדל קלפים – אם המגדל מספיק גדול ויציב, ונוציא קלף אחד, המגדל לא יתמוטט אך יציבותו תפגע לטווח הארוך, גם אם זה לא יורגש מיד. כלומר, כל פגיעה במערכת הסביבתית יכולה להשפיע על שאר המרכיבים.
כעת, נסו להזכר – כמה מהפרקים והסרטים של "מסע בין כוכבים" שאתם מכירים, באמת עוסקים בנושא הסביבה? בחיות הקטנות של כוכב זר? בחיות הגדולות? בזיהום?
לא הרבה נכון? מתוך מאות פרקים (פרקי "וויאג'ר" לא נכללו בבדיקה) ועשרה סרטים, יש סרט אחד ופרק אחד שעונים להגדרת "אקולוגיים". זה הכל. עם זאת, האקולוגיה מופיעה ברקע, כחלק מהחיים בעתיד. גם אם לא מככבת בפרקים ובסרטים.

ב' – מה זה לא (או: "למה פורת'וס והטריבלים לא קשורים לעסק")

נגדיר למה אנו מתכוונים ב"יחס לסביבה וליצורים אחרים".
לא ניתן לומר שכל חיה קטנה שנראית על המסך היא התייחסות אקולוגית, במובן של "יחס ליצורים קטנים". ראינו לא מעט יצורים קטנים שלא שולטים בכוכב בו הם חיים. לכל אחד מהם היתה מטרה מסוימת לצרכי העלילה, אך אף אחד מהם לא "החזיק" סיפור משלו, עם בעיות קיום, צייד, השרדות וכדומה:

* חיות מחמד – כל אחת מהן היתה חיה קטנה, שנמצאה על הסיפון לשם שעשוע או בתור חברה לאדוניה. לדאטה היה/היתה ספוט, לארצ'ר – פורת'וס, לקירק – באטלר (אחרי הפרישה), וגם לוורף ולגאינן היו סיפורים על חיות המחמד בעברם. לעתים החיות יכולות להחשב כאיש צוות, מכיון שהן היו קבועות על הסיפון. כמו כן סבבו סביבן עלילות משנה זניחות אך הן לא התקרבו ליחס אמיתי ל"צורת חיים אחרת". לפעמים בעל החיים נמצא רק "ליופי", כמו הדג של פיקארד, שאפילו לא קיבל שם על המסך… גם היצור הקטן שליווה את הילד (אחד מתושבי הכוכב) בסרט התשיעי "המרד", מחזיק באותו תפקיד (או בעצם חסר תפקיד) – הוא נמצא שם רק על תקן "היצור החמוד מאוד שעשינו בעזרת אפקטים מיוחדים, אבל בעצם לא עושה שום דבר מיוחד". לא ראינו הרבה יצורים קטנים כאלה בעולמות חדשים (אם בכלל), ולכן זו דוגמה די חריגה, אבל הוא לא תורם הרבה.

* בעלי חיים אחרים (שלא היו חיות מחמד) – לעתים שימושיים ולעתים מפריעים, אך לא זכו להתיחסות נרחבת: בעלי החיים במעבדה של פלוקס, בעלי החיים במעבדה שעל האנטרפרייז D (לצרכי מחקר/רפואה/הוראה), גאח (מאכל חי, מזין וטעים (?!)), סוג של עכברושים קרדאסיים, שהיוו ממש מטרד באחד מפרקי "חלל עמוק תשע" (בתור סיפור משני ביותר), התולעים חודרות האוזן מהסרט השני "זעמו של חאן" (שיטה מצוינת להשתלט על בני אדם), סוסים ששימשו לרכיבה (בכל התקופות – מפייק וקירק ועד פיקארד) ובעצם כל חיידק שהופיע בכל פרק שני של סדרת "מסע בין כוכבים" וגרם לאי-שפיות של אחד מחברי הצוות. כל הדוגמאות הנ"ל הן "יצורים קטנים", אבל גם הן לא היוו התיחסות נאותה ליצורים אחרים.

*יצורים קטנים בגודלם, שמופיעים בתור חייזר "אמיתי", כלומר אקטיביים (יחסית) בסיפורים, אבל הם הופיעו בתור החייזר התורן – מוזר, תוקפני וחשוד, ולא בתור בעל-חיים שיש לדאוג לו ולהתעניין בו. דוגמאות הן: "השניצלים המעופפים" שתקפו מתיישבים בפרק Operation: Annihilate של TOS, שיתופני הטריל (אשר זוכים ליחס כל-כך טוב ולטיפול מצוין רק בגלל שהם חיים בסימביוזה עם הפונדקאים), וכמובן הטריבלים המפורסמים אשר כיכבו בשלושה פרקים (והופעת אורח קצרה בעוד פרק), שגם הם לא באמת ענינו מישהו, אלא בתור מטרד מעיק.
כל הדוגמאות האלה, שימשו יותר כתפאורה, דמויות משנה או אויב חדש שיש להתמודד איתו.

 

ג' – בעיות באקולוגיה של "מסע בין כוכבים" (או: "למה להתחשב רק בדמויי-האדם, למה?" (או פשוט: ניטפיקינג – איך אפשר בלי…))

במקביל לאזכורים די נמוכי פרופיל לאקולוגיה ב"מסע בין כוכבים" (שנראה בהמשך), ולפרק ולסרט שהוזכרו (ושיוזכרו בחלק ב'), אנו נתקלים בבעיות חמורות של חוסר אכפתיות אקולוגית חמורה, בלא מעט מקרים:

*ידוע לנו על כוכבים בעלי שליטה במזג האוויר שלהם, כלומר מערכת שבאמצעותה ניתן לגרום למזג אוויר נוח. הידוע שבהם הוא כמובן רייסה, כוכב הנופש, אך גם בכדור הארץ ישנה שליטה מסוימת על מזג האוויר. השאלה המתבקשת היא ,כמובן, עד כמה השליטה על כמויות הגשם, השמש או הרוחות פוגעת בצמחיה ובבעלי החיים. מטבע הדברים היא נוחה לבני האדם – יותר שמש, מעט גשם (אולי בכלל לא?), בלי חורף קר מדי, בלי קיץ חם מדי. לבני האדם קל להסתגל, אך מה עם בעלי החיים והצמחים (או לפחות הרגישים שבהם)? ניתן להניח שיש יצור זעיר, בפינת האוקינוס הכי נידחת, שעליה או ירידה של מעלת טמפרטורה אחת תפגע בו, או צמח קטן ושולי ששינוי קטן בכמות אור השמש יפגע בו. כל מוות של יצור או צמח כזה או אחר, משפיע על שאר השרשרת האקולוגית בצורה זו או אחרת, גם אם מינימלית, כמו דוגמת מגדל הקלפים שהזכרנו. מותו של יצור זעיר יפגע ביצור אחר וכך הלאה, כמו מפולת דומינו. הדוגמה הברורה ביותר מעולמנו הוא היצור הגדול ביותר – הלוויתן, אשר ניזון מאחד היצורים הקטנים ביותר – הפלנקטון.

* בפרק Progress של DS9, קירה נחלצת כדי לעזור בפינוי ירח בג'ורי מיושב. הבג'ורים זקוקים לירח לצורך אספקת אנרגיה על-ידי שימוש בליבתו המותכת, לאלפי משפחות, ויש צורך בפינויו שכן הוא יהפוך לירח מת, ובלתי ניתן ליישוב. הפרק כולו עוסק בסירובו של זקן אחד להתפנות ובמאמצים לשכנעו. אבל… אף אחד לא מזכיר את בעלי החיים או הצמחיה אשר יש לפנותם, או לדאוג לפחות להצלת הנדירים שבהם.

* "טרה פורמינג" – בעתיד של "מסע בין כוכבים" ישנם אנשים שזה מקצועם- לקחת כוכב מת ולעצב אותו לכוכב חי, "לפסל" בו מפלי מים מרשימים בגבהים שחולמים עליהם בכוכבים רגילים, "לצייר" אגמים, ימים, מצוקים וכו', והכל כמו אדריכל בן-ימינו. תפקיד זהה, רק בקנה מידה של כוכב שלם. יש להניח, שכמו באפקט שיוצר "מתקן הג'נסיס", מהסרט "זעמו של חאן", כל פני הכוכב משתנים, וכל מה שיש עליו (אם יש עליו משהו) פשוט מת. הבעיה מתחילה בהגדרת "הכוכב המת". מהו? היכן עובר הגבול, אם יש כזה? האם כוכב מת הוא כוכב שלא מכיל חיים בכלל? האם אסור לגעת ב"טרה פורמינג" בכוכב שיש בו חיידקים? או שאולי הגבול עובר רק ביצורים מגודל נמלה ומעלה? או עכברים? על מי מותר "לדרוך" למען הקידמה, ועל מי זה כבר מוגזם?

* הפרת איזון אקולוגי –

"מערכת אקולוגית היא בדרך כלל מערכת מאוד דינמית, בה כל אורגניזם מנסה תמיד להגדיל את מאגר המשאבים הנתון לרשותו מבחינת סוג מזון, מקום מחייה, דומיננטיות בשטח ועוד. כאשר אורגניזם זר חודר למערכת אקולוגית סגורה או סגורה יחסית, כגון איים מבודדים, יש שינוי בשיווי המשקל העדין שנשמר עד להגעת החדש. שלושה תרחישים אופייניים הם: האורגניזם החדש ייטרף/ימצא את מותו באיזו שהיא דרך ולא יוכל להמשיך להפריע, או שישתלב במאזן ויתבסס במקומו החדש, או שיפר את המאזן לגמרי, כיוון שאף אחד מהמקומיים לא יודע איך להתמודד אתו…"
(אקולוגיה בספרות מדע בדיוני/קרן אמבר)

הפרת האיזון מתייחסת לכל יצור שעובר ממקום למקום. בין אם כלב (לדוג') שהובא על-ידי בני האדם לאיזורים בהם לא היו כלבים, ובין אם בני האדם עצמם (במיוחד במעבר בין כוכבים, כמו בנושא שלנו). נחזור לדוגמת ה"טרה פורמינג" – המערכת הסביבתית בעולם החדש שיווצר היא בעיה לא קטנה בפני עצמה. כיצד שולטים במערכת האקולוגית החדשה? כיצד יודעים אילו בעלי-חיים יוכלו לחיות בה, בתנאים הנוכחיים שלה? אילו מינים של בעלי-חיים יכולים להתקיים בה בלי להפריע למינים אחרים? מערכת אקולוגית היא מערכת כה מורכבת, במיוחד בקנה מידה של כוכב שלם, עד שקשה להאמין שיש דרך "לתכנת" את העולם החדש, כך שיהיה ברור מראש מי יכול לחיות בו ומי לא.
דוגמה נוספת בנושא הפרת האיזון היא התישבות – כאשר מין חייזרי, לדוג' אנדורים, מחפש כוכב "פנוי" להתיישב בו. מי מחליט האם הכוכב מתאים למין הזה? ואם יש בכוכב (רק לצורך הדוגמה) סוג נדיר של תולעי עלים צהובות, שרגישות מאוד (עד מוות) לחיידקי שפעת של אנדורים (סטייל "מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס)? מי בודק ודואג לזה? האם התולעים וחייהן חשובים פחות מאשר האנדורים הבאים להתיישב? האם יש להעדיף את נוחות האנדורים על נוחותן (וחייהן) של התולעים המסכנות (שגם היו שם קודם!)? וגם אם מישהו כן בודק, האם באמת יפסלו עולמות ליישוב רק בגלל התולעים הללו?
צורה נוספת (ומתקדמת הרבה יותר) של הפרת איזון, המתקיימת (לפחות בשלב זה) רק במדע-בדיוני: כאשר מעבירים ממקום למקום, ישנו חשש שהחיות החדשות לא יסתדרו עם החיות המקומיות, או להיפך. אך מה קורה כאשר עושים זאת מזמן מסוים לזמן אחר? הדוגמאות הברורות הן הסרט הרביעי, ופרק הטריבלים של "חלל עמוק תשע".
בסרט "השיבה הביתה" (שעוד נעסוק בו בהרחבה בחלק ב'), קפטן קירק וחבריו מעבירים שני לוויתנים גדולי סנפיר כ-300 שנים קדימה בזמן, כמו שקפטן סיסקו ושות' מעבירים טריבלים כ-100 שנים קדימה בזמן. האם עולם ש"למד" להסתדר ללא לוויתנים (כלומר הגיע לאיזון כלשהו), יתמודד ללא בעיות עם חזרתם הפתאומית? האם העולם במאה ה-24 יצליח להסתדר עם טריבלים מהמאה ה-23 (במיוחד לאור ההתרבות המהירה שלהם, שיכולה ליצור הבדל משמעותי ב-100 שנים)?
(רעיון משעשע שהוצע בפורומים של startrek.com ושווה לחשוב עליו מנקודת מבט קצת שונה ולא כל-כך רלוונטית לדיון זה, הוא האם ישנם צוותים שעוסקים בהצלת זנים נכחדים, תוך מסע בזמן? אנו מניחים שלא, שכן ידוע לנו שמסע בזמן אסור בפדרציה (הרי תמיד זה קורה רק עקב תקלה כלשהי), אך לדמיין מותר – כמה נחמד היה לו בני האדם יכלו לקפוץ לעבר ולהביא משם מינים נכחדים (בדיוק כמו הלוויתנים). יהיו בוודאי מספר ספינות בצי שלא עושות דבר כל היום מלבד לקפוץ אל העבר ולאסוף משם עופות דודו, ממותות וטיגריס שן-חרב (כולן חיות שנכחדו). החבר'ה בחולצות הכחולות תופסים את הדודו והחבר'ה בחולצות האדומות חייבים ללכוד את הטיגריסים…)
עוד הפרת איזון מתרחשת במהלך הפרק  Fight or Flight של ENT. הושי מאמצת תולעת, ומנסה לחקור אותה. בסוף הפרק הצוות "מוריד" את התולעת בכוכב אחר מזה שהיא נמצאה בו. "מיץ פטל" היטיב לתאר את הבעיה בפורום אורט, לאחר הצפיה בפרק:
"הושי בחורה נחמדה, היא באמת רוצה לעשות רק טוב. לא היה לה מושג שהתולעת החביבה שהשאירה על אותו עולם זר תתאקלם בצורה טובה כל כך, לא רק שהתולעת שרדה היא גם התרבתה בצורה מהירה שדחקה את שאר צורות החיים הטבעיות בכוכב הצידה ולמעשה גרמה להכחדותם.
הושי לא יכלה לצפות עתיד זה… היא גם לא ידעה שאחד המינים שנכחדו בגלל הריסת שרשרת המזון הטבעית בכוכב הוא דובון שעיר קטן ופקחי. דובון זה היה מתפתח בעתיד לישות אינטליגנטית שתקים תרבות מתקדמת, אפילו עדי כדי טיסה לחלל.
תרבות הדובונים הינה המפתח העיקרי להצלת הפדרציה מידי הדומיניון… אבל זה לא יקרה עכשיו, נכון הושי?"

ד' – אזכורים קטנים (או: "כשהאקולוגיה נכנסת סוף-סוף לתמונה") 

אז ראינו מה לא נכלל בהגדרת הדיון באקולוגיה, וראינו בעיות אקולוגיות ב"מסע בין כוכבים". איפה כן נכנסו התיחסויות? היו לא מעט אזכורים. הם פותחו מעבר לרעיון כללי או כמה משפטים, בודאי לא לעלילה שלמה, אבל מראים שיש התיחסות אקולוגית מסביב:

* קייקו או'בריאן היתה בוטנאית במעין חממה שהיתה קיימת על סיפון האנטרפרייז D. במקום זה גודלו עצים וצמחים שונים, אם לשם נוי ואם לשם מחקר. איזור שלם בספינה שתפקד בתור "ריאה ירוקה" לצוות הספינה.
ב"גלגול הבא" של קייקו, בתחנה חלל עמוק תשע, היא יצאה למשימות מחקר באיזור התחנה, ביחד עם קבוצות חוקרים אשר מיפו וחקרו צמחייה ובעלי-חיים. ככל הנראה היו אלה משימות רציניות שכן הן ארכו זמן רב.

* בפרק New Ground של TNG, אלכסנדר, בנו של וורף מתעניין בחיות הנמצאות במעבדה של האנטרפרייז D ונקשר אליהן. במהלך הפרק פורצת שריפה וכאשר וורף ורייקר מגיעים לחלץ אותו, אלכסנדר מתעקש בעקשנות ותמימות של ילד להציל גם את החיות תוך סיכון שלושתם. סביר להניח שאלמלא אלכסנדר, הן היו מתות בשריפה (האם היו מבצעים "שיגור חירום" רק למען החיות במעבדה?). זו התיחסות סמלית וקטנה של אכפתיות לחיות קטנות, מצדו של ילד.

* The Dogs of War של DS9 – קוורק מזדעזע לגלות שבמסגרת הרפורמות המהפכניות בפרנגינר, לא ניתן כעת להשליך אשפה בצורה חופשית. רום עונה לו ש"מגוון ביולוגי הוא משאב חשוב לכולם". התיחסות הומוריסטית לנושא, כמנהגם של הפרנגים.

* This Side of Paradise של TOS- פרק חריג במיוחד, שבו במקום "החיידקים שמדביקים את כל הצוות במחלה מוזרה", יש… פרחים שעושים זאת (!). זו אחת הפעמים היחידות שקורה דבר כזה, אקטיבי, מצד עולם הצומח. זהו מתן תשומת לב לצד זה של העולם, שנמצא בסביבתנו לא מעט, ולא זוכה להתיחסות בדרך-כלל. עלילת הפרק מראה שגם לעולם הצומח "יש מה לומר" וגם הוא משפיע על חיינו, כך או אחרת. שוב, תפקידם הוא "החייזר המסוכן התורן", אך בכל זאת זו התמודדות עם צמחים, פרחים ותפקידם במערכת הסביבתית.

* בפרק The Voyager Conspiracy של VOY (למרבה ההפתעה) סבן מגלה שישנם פרעושים פוטוניים (מה שזה לא יהיה) מאחורי מחיצה באחד ממסדרונות הספינה, ודואגת להם. קפטן ג'ינווי מבטיחה לה למצוא להם בית חדש.

* Man of The People של TNG מכיל התיחסות מינורית לסכנת הקרינה והרדיואקטיביות – בפרק זה עוסקים בחולאים הנגרמים בשל חלקי מתכת רדיואקטיביים, שאנשים באים עמם במגע. ההתיחסות אינה במובן של זיהום סביבתי וסכנה ציבורית גדולה, אלא סכנה נקודתית, מחלקי מתכת ספציפיים. אבל שוב, זו התיחסות שעדיפה על כלום.

* בסרט השישי של "מסע בין כוכבים",The Undiscovered Country, פראקסיס, ירח קלינגוני, מתפוצץ ככל הנראה בשל כריית יתר וחוסר זהירות. הקלינגונים ניצלו, ככל הנראה, את משאבי הירח שלהם מעבר לגבול הסביר. "עונשם" היה תחילת תהליך שלום עם הפדרציה (עונש לא קטן עבורם…), אך הלקח שיש להפנים הוא הרבה יותר עמוק – יש לנצל בתבונה אוצרות טבע ומשאבים שונים. לא בשל העובדה שמקור הכרייה עלול להתפוצץ בסופו של דבר, אלא בשל העובדה שזהו תהליך הפוגע בסביבה (לדוג'- מחצבות שפוגעות בנוף), ויש לתכננו היטב.

* בפרק Final Mission של TNG הצוות, בפיקודו של רייקר, נאבק כדי למנוע התרסקות של חללית נושאת פסולת רדיואקטיבית על כוכב מאוכלס. אין צורך להסביר את ההקבלה להשלכת פסולת (לאו דווקא מסוכנת) בימינו, אשר משפיעה ומזהמת את הסביבה.

* סדרת דוגמאות גבוליות – במספר פרקים, במספר סדרות שונות, היתה דאגה מסוימת לסוג חדש של צורת חיים. הבעיה היא שהדאגה באה לידי ביטוי, רק כאשר מתגלה כי צורת החיים המדוברת היא תבונית. אפשר להניח כי גם אם היו מגלים שצורת החיים איננה תבונית, הצוות הרגיש צער על פגיעה בה. אך במקרים הבאים, בצורה ברורה, המאמצים לשמור עליה ולתקשר איתה מבלי לפגוע בה נעשים בעקבות גילוי התבוניות. ספק אם היה כלל תסריט אם אלה היו "סתם חיידקים לא שימושיים ושלא ניתן לתקשר איתם".
Home Soil של TNG- מתרחשת פגיעה בצורת חיים מיקרוסקופית תבונית, שלא הבחינו בה על כוכב מסוים במהלך קידוחים שהתבצעו בו. לאחר הגילוי מתנהל דיון מה לעשות עם צורת החיים הזו. לכאורה מה שמתואר הוא התיחסות מובהקת ליצורים אחרים, לרצון להתחשב ולא לפגוע, שכן זו מטרתו של הפרק. אך צורת החיים היא תבונית. הצוות משוחח "איתה", הסביר "לה" את המצב והתנצל על הפגיעה.
דוגמה דומה מאוד קיימת בפרק Evolution שבו יוצאים משליטה מספר רובוטים מיקרוסקופיים שנוצרו בניסוי של ווסלי קראשר, ומתחילים להתרבות ללא שליטה. מדען אורח על החללית פוגע בהם, והם מחליטים להחזיר מלחמה. בסופו של דבר מגיעים לאיזושהי פשרה, ומשאירים אותם על כוכב לכת משלהם, תוך שמירה על "צורת החיים החדשה".
פרק נוסף המבוסס על יסודות כאלה, הוא Rogue Planet  של ENT. כאן מתרחש ציד של צורות חיים שאינן דמויות אנוש על-ידי מין חייזרי דמוי אנוש. צוות האנטרפרייז נחלץ להגן על המין הניצוד, אך למעשה, עזרה זו ניתנת להם רק מכיון שביקשו אותה במפורש מארצ'ר, בדרך שמשכה את תשומת לבו במיוחד.
בפרק The Devil in the Dark של TOS, מושבה של כורים מתמודדת עם מפלצת מוזרה שתוקפת אותם ואת רכושם. לאחר מרדף שמלווה בלא מעט פאניקה, ספוק מתקשר עם היצור ומגלה… (ניחשתם נכון!) שהוא, או בעצם היא, אינטיליגנטית. בסופו של דבר, לאחר התנצלות על אי-ההבנה שגרמה לכל האירוע מלכתחילה, בני האדם והחייזרית מגיעים להסכם שמאפשר חיים שותפים. הכורים מלכתחילה עוררו את זעמה של החייזרית בכך שלקחו את הביצים שהטילה (הם לא ידעו שאלה ביצים). הפרק מסתיים בהסכם שאומר שהחייזרית וצאצאיה יעזרו לבני האדם בכרייה. בצורה כלשהי, הם חיים בשלום, אך בני האדם נהנים מהעסקה…

בחלק ב' יוצגו הפרק והסרט העוסקים באקולוגיה, ננסה לברר מדוע אין יותר התיחסוית כבדות משקל, ומי שלא מכיר את גרייסי – ילמד מיהי (על-ידי תמונות וסרטוני וידאו קצרים). והכל בניחוח יותר אופטימי.

קירה: "זה בדיוק כמו לדרוך על נמלים, אודו!"
אודו: "אני לא דורך על נמלים, רס"ן."
(Playing God, DS9)

המאמר נכתב בהשראת ההרצאה "אקולוגיה בספרי מדע בדיוני" של קרן אמבר-בראון, ובעזרתה האדיבה.
ההרצאה ניתנה במסגרת "הבאר"- חוג המדע הבדיוני והפנטזיה של אוניברסיטת בן-גוריון.
גרסה כתובה של ההרצאה – מאתר "האורק" – מגזין לעניני משחקי תפקידים.

תודה לחברי פורום "מסע בין כוכבים ובבילון 5" באורט, ולדיירי הפורומים ב-startrek.com על רעיונותיהם, תודה ל-kinspirit, Tollan ותומג'י, ותודה מיוחדת ל- dkiry.
המאמר היה כמעט ללא דוגמאות מתוך "וויאג'ר" מהסיבה היחידה שהכותב (לצערו) לא ראה מספיק פרקים מהסדרה.

נשמח לקרוא תגובות או תוספות בפורום האתר שלנו.