לפניכם גרסת הטקסטים בלבד. כדי לצפות גם במצגת וקטעי הוידאו שהוקרנו באירוע חזרו לעמוד הראשי של "לשיר בכל הכוח".

---

עברו שלוש שנים וחצי. חזרנו.
כי איך אפשר לדלג על אירוע של "לשיר בכל הכוח" בשנת 2015? עבדנו קשה מסביב לשעון וגאים להציג אירוע שמוקדש לטרילוגיה המופלאה "בחזרה לעתיד", על שלושת חלקיה הכיפיים.
ב-2015 חלופית, שבה יש מכוניות מעופפות ופיצות מתנפחות, נפתח היום פסטיבל אייקון שכולו עוסק בסרטים האלה. בין ההרצאות המומלצות: יחסי הורים וילדים בטרילוגיה; איך לשרוד במאה ה-19 בלי לחטוף זיהום; למה "דארת' ויידר מהכוכב וולקן" זו טעות; תצוגת אופנה של קלווין קליין; קרבות סטייל קלינט איסטווד בקולוסיאום שברחבה; אנטומיה של כרישים (3D); וכמובן, עקרונות הגלישה בהאברבורד למתחילים.
ב-2015 הזו, בפסטיבל הזה, אנחנו האירוע היחיד שעוסק בלעדית ב"בחזרה לעתיד". אז התרווחו בכסאות, הפעילו את קבל השטף הפנימי שלכם והתכוננו לשיר בכל הכוח!

ועכשיו, קבלו במחיאות כפיים את בור-
אמממ…
אורי ליפשיץ?!

---

ערב טוב.
נעים מאוד, כאן אורי ליפשיץ, סוכן במחלקה לחקירות זמן. ברצוני לחלוק איתכם סיפור מוזר וסודי ביותר שהותר לפרסום על-ידי הצנזורה רק כיוון שהוא מגיע לסיומו הערב, כאן, על במה זו.
ב-8 באפריל 2012, בסביבות חצות, בסיום "לשיר בכל הכוח 5 – מטריקס" בכנס עולמות, יצא בוריס נפומניאש'י מאולם אשכול 1 ברח' הארבעה בתל אביב ומאז נעלמו עקבותיו.
כעת מותר לגלות כי בוריס נפומניאש'י היה מעורב בנסיון ראשון מסוגו של מסע בזמן! יומיים קודם לכן הוא רכש דלוריאן ישנה בעסקה מפוקפקת בסמטה אפלה והחליט לקפוץ קדימה בזמן לאחד התאריך המפורסמים ביותר בקרב קהל המד"ב: 21 באוקטובר 2015!

אך לא קלה היתה דרכו. בוריס דחף קליפות של דלורית דלוחה לדלוריאן וגרם לנזק בפעולת מעגלי הזמן. הוא נכנס לרכב וסחט את הדוושה, הגיע ל-88 מייל לשעה, ומצא את עצמו ב-2 בספטמבר 1885, בתוך האסם של משפחת פיבודסקי במושבה הצעירה שרונה, שנוסדה רק 14 שנים קודם לכן. המשפחה חשבה שהוא חייזר שנחת מהחלל ואב המשפחה, שמגדל אקליפטוסים לייבוש ביצות למחייתו, החל לירות לכיוונו.

בוריס ברח מהיריות אבל נשאר קצת בשרונה כדי להתרשם מהארכיטקטורה, האווירה והמסעדות. לאחר מכן, הוא שוב נסע (בזמן) והגיע למוצ"ש ה-5 בנובמבר 1955. הפעם הוא כמעט נכנס בבניין לשכת ראש הממשלה שנמצאה בימים ההם במתחם הקריה. החייל הצעיר והפעור ששמר בש.ג. באותו זמן לא הבין מה רואות עיניו ובוריס נפומניאש'י הצליח לשכנעו שהוא עובד הלשכה. יומיים בלבד קודם לכן חזר דוד בן גוריון לתפקידו כראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, ובוריס נשאר לעבוד קצת בלשכה כמחלק תה כדי לא לעורר את חשדם של אנשי הביטחון. למרות ששהה שם מספר ימים בלבד, ראש הממשלה בן גוריון הספיק לתפוס אותו לשיחה ולשכנע אותו לעברת את שם משפחתו הגלותי. בוריס שלכם הפך לבוריס נמיר.

אך אנשי הביטחון העשויים ללא חת גילו את המתחזה שבלשכה. בוריס נמיר מיד נמלט בדלוריאן בנסיעה מהירה בתוך הקריה והגיע ל-26 באוקטובר 1985. חיילי צה"ל בתקופה ההיא היו חשדניים הרבה יותר, הם מיד פתחו בנוהל מעצר חשוד. בוריס בתגובה פרץ את הש.ג. עם הדלוריאן, פתח במנוסה צפונה והגיע ל-88 מייל לשעה בדיוק כשעבר בגשר מעל נחל הירקון. המקומיים חשבו שבוריס האומלל שקע ונעלם בתוך הנחל הגועש וקראו על שמו את הדרך שבה נסע, דרך חיפה.

וכעת מותר לנו לספר שמ-1985 הוא אמנם הגיע ל-2015, אבל לא ל-21 באוקטובר כפי שקיווה, אלא דווקא ל-29 בספטמבר. מעגלי הזמן ניזוקו, אתם זוכרים. ומרוב עיוותים של רצף הזמן-חלל גם חוש ההתמצאות שלו השתבש והוא מצא עצמו שוב ברחוב הארבעה, שוב באולם אשכול 1…

---

---

אז… הגיע הזמן להתחיל כי הזמן קצר והשירה מרובה.
השנה, כמו שאתם יודעים, היא 1985.
הנה פילק ראשון ובו נכיר את הנפשות הפועלות. נלמד על מכוניות, מכונות זמן, מכוניות שהן מכונות זמן, אהבה ושעונים. והכל בניחוח פלוטוניום.

הרפתקה בסוף אוקטובר / "אהבה בסוף הקיץ" של צביקה פיק

זה היה בסוף אוקטובר,
השנה הייתה תַּשְמָ"ו.
מרטי מקצוען בסקייטבורד,
בגיטרות מאוהב,
וּבַבַּיִת מחכים לו
אח, אחות ואם ואב.
ביף מציק לג'ורג' האבא –
לרחם עליו, עליו.

הוא וג'ניפר ביחד,
מתחמקים מהמנהל.
מרוויחים לרגע נחת,
הוא בכל זאת מקלקל.
אחר כך ישבו מתחת
לשעון שלא פועל
ושמעו בצד זקנה 'חת
וקולה שואל, שואל.

הם היו האוהבים הצעירים,
והזקנה פרצה באמצע החיים.
תנו תרומה וקחו איתכם גם עלונים שימושיים
על השעון (פגיעת ברק, שלושים שנים).

לילה, מרטי בא לאמט
בחניון שני אורנים,
כי ביקש שיצלם את
המסע בין הזמנים.
המסע שמתאפשר כי
דוק המציא איזה מתקן
שנקרא "קבל השטף",
ופתאום בא וָאן, בא וָאן!

הם היו המחבלים הכועסים,
ירו בדוק והוא איבד את החיים!
מרטי רץ, נכנס לאוטו וברח מכדורים,
סחט דוושה ואז קרה דבר מדהים…

הדלוריאן של דוק / "אצל הדודה והדוד" של דני סנדרסון

עם הדלוריאן של דוק,
נכנסתי ישר בתוך אסם.
עם הדלוריאן של דוק,
הפחדתי כמה בני אדם.
אז ברחתי חיש,
בהמשך הכביש
שמתי לב לשם של השכונה:
פה יהיה ביתי!
מה יהיה איתי?
האם שבתי לאחור 30 שנה???

בדלוריאן של דוק,
כל ה-פלוטוניום נגמר.
את הדלוריאן של דוק,
השארתי במקום נסתר.
הכל די דומה
אך מאוד שונה,
זה שקט, תמים וזה מפחיד!
כה חייב את דוק,
זה ממש לא צחוק!
כה חייב אותו, לחזור אל העתיד!

בדרכי למצוא את דוק,
נתקלתי באבא ובביף.
בדרכי למצוא את דוק,
גיליתי שאבא'לה משקיף!
מהעץ נפל
וכמעט נחבל
אז קפצתי וחטפתי במקומו.
איך אימי תאהב
את אבי עכשיו?!
איך אשיב הכל מהר למקומו???

אצל הסבתא והסב,
התעוררתי ושנינו המומים.
אצל הסבתא והסב,
היא הורידה ממני ת'בגדים
תוך דקה ושליש
זה ממש הרגיש
כמו עניין שייגמר ברע.
חשתי לעזוב
ולצאת לרחוב
ולמצוא את דוק מהר כי אין ברירה!!!

כשהגעתי אז לדוק,
הוא לא האמין לשום מילה.
כששכנעתי אז את דוק,
הוא שמח, שמח שמחה גדולה.
אחר כך נואש
וממש נרעש
כי הכוח הדרוש הוא שגעון!
יש לנו מזל
כי ידוע על
הברק שיהרוס את השעון!

דוק הבין שלפני שיסעו לחגוג בסופת הברקים של מוצ"ש, צריך לתקן את הנזקים שמרטי-קלווין עשה לקו הזמן כשמנע מהוריו להפגש, כיוון שאחיו כבר החל להמחק מהתמונה. להמחק… מהקיום.
וואו, כבד.

הורה קו הזמן / "הורה היאחזות" של להקת הנח"ל

יודע כל מדען פיקח:
את קו הזמן יש לשמר,
כדי שהפגישה עם סבא
בפרדוקס לא תיגמר.
(בלי רצח תיגמר)

הלך אז מרטי לבית ספר
להפגיש שם את הוריו,
זה לא עבד, כך בא דארת' וויידר –
ישר מוולקן הכוכב.
(מוולקן הכוכב)

הורה ג'ורג' והורה דיינר,
הנה בא עוד ניסיון.
אבל ביף פתאום מופיע –
מה עושים עם הבריון?
הורה ביף רודף עם אוטו,
הורה סקייטבורד מאולתר.
הורה זבל כה מסריח!
ננסה מחר!

בעוד דוק ומרטי-קלווין עוברים על העניינים הטכניים של ניצול מכת הברק (במודל שהוא הכין מבעוד מועד לא לפי קנה מידה וללא צבע, עמכם הסליחה), לוריין מגיעה ומזמינה את מרטי-קלווין לנשף. מאוחר יותר מרטי-קלווין משכנע את ג'ורג' להגיע בעצמו כדי להציל את לוריין. בין לבין, הוא גם כותב מכתב לדוק כדי להזהיר אותו מהעתיד.
ועכשיו – הגיע ערב הנשף, חוגגים כאילו אין מחר ב…"קסם מתחת לים"!

טוב, הפילק הבא מבוסס על שיר ישן… זה שיר ישן מהמקום שאני מגיע ממנו. שימו לב לשינויים שלי ותשתדלו לעקוב, אוקיי?

מרטי בי. גוד / "ג'וני בי. גוד" של צ'אק ברי

היל ואלי, קליפורניה, שנות החמישים,
עדיין לא נולד אך הוא כבר בקרשים:
אם לא יתאהבו הוא כלל לא ייוולד,
אך ג'ורג' כל כך ביישן והמצב "כבד"!
צריך פה נשיקה אך היא לא בעניין,
לנשף היא הולכת כבר עם קלווין קליין.

גו גו,
גו מרטי גו,
גו גו,
גו מרטי גו,
גו גו,
גו מרטי גו,
גו גו,
גו מרטי גו,
גו גו,
מרטי מק'פליי

לוריין שותה ומעשנת, לא כל כך תמימה,
מרטי מבוהל, איזו תדהמה!
אבל לפני שהוא מספיק בכלל להתאושש,
ביף לשם מגיע ואותו מגרש.
ביף רוצה אותה איתו, הוא יכול לחלום,
כי ג'ורג' נותן אגרוף ומציל את היום!

גו גו,
גו ג'ורג'י גו,
גו גו,
גו ג'ורג'י גו,
גו גו,
גו ג'ורג'י גו,
גו גו,
גו ג'ורג'י גו,
גו גו,
ג'ורג'י מק'פליי!

מרטי נעלם כמעט כשניגן,
אך על הרחבה ג'ורג' מנשק את לוריין!
הכל כבר מסודר ויש זמן ל-עוד שיר,
זה שיר ישן אך הקהל אינו מכיר.
הרוקנרול של מרטי את זמנו מקדים,
עם ג'וני בי גוד מדהים:

"גו גו,
גו ג'וני גו,
גו גו,
גו ג'וני גו,
גו גו,
גו ג'וני גו,
גו גו,
גו ג'וני גו,
גו גו,
ג'וני בי גוד!"

כנראה שאתם עדיין לא מוכנים לזה… אבל הילדים שלכם ימותו על זה.
המשימה הושלמה, ג'ורג' ולוריין התנשקו, היד של מרטי-קלווין חזרה לתפקד, והאחים שלו חזרו לתמונה. מרטי-קלווין רץ לפגישה שלו עם הגורל. ועם הברק. שיגיע בדיוק ב-22:04, כמו שעון.
רגע לפני שהוא מניע, דוק מגלה את המכתב שכתב לו ומחליט לקרוע ולא לקרוא. מרטי עוד מנסה לומר לו, אבל דוק עובד קשה מסביב לשעון(!) ומרטי לא יכול להתעכב, אין לו זמן.

אין מועד אחר / "אין מקום אחר" של "משינה"

כן, הזמן הזה לחוץ, אבל לא בגללי,
דוק תלוי על עמוד, הכל בשבילי.
אין ברק אחר, אין אחר.

בשנה שאני חי, ישנה אישה,
לסיפור השעון, אותי היא חשפה.
אין מועד אחר, אין אחר.

אז חזרתי בזמן, הכל כבר נגמר,
דוק נורה אך ניצל, עכשיו הוא נזהר.
והכל אחר, כן, אחר.
(אוווווווווווווווו)

מרטי וג'ניפר מצטרפים אל דוק בדרך ל-2015, כי משהו חייב להעשות בקשר לילדים שלהם. מה יקרה להם בעתיד? מה זה הלבוש ההזוי הזה של דוק? והאם יש להם כביש מספיק ארוך כדי להגיע ל-88 מייל לשעה?

בלדה לנוסעים בזמן / "בלדה לסוכן כפול" של "משינה"

הם הגיעו להיל-ואלי בדרכים אוויריות
("אין שום צורך בכבישים" דוק הסביר זאת בפרוטרוט),
הוא הנחית את המכונית בסמטאות אפלוליות,
חששו משינויים ולא רצו להתגלות.

הם הגיעו להציל את מרטי ג'וניור השובב,
שלא יסתבך עם גריף, לתקן כך את דרכיו.
מרטי התלבש דומה ואז יצא אל הרחוב
וראה שם איזה יופי, העתיד יפה וטוב!

כי הכל כבר מעופף פה.
וכריש תלת מימדי!
הבגדים – צבעים של אייטיז
אך בלוק עתידני.

הוא נכנס אל הקפה והתרשם מהעיצוב,
הוא פגש את סבא ביף וגם את אלייז'ה ווד.
המכות עם גריף הפכו לחתיכת מרדף מגניב,
האבר-בורדים מרחפים, בלגאן שלם סביב.

הוא המשיך להמלט מ-
גריף ושלושת חבריו.
הם הפסידו, התרסקו ו-
אילו מרטי רק נרטב.

הוא החליט לקנות חוברת,
להרוויח מהצד.
דוק מתח עליו ביקורת.
ביף הבין הכל מיד…

הם הצליחו להציל את הבן של מרטי מהסתבכות, אבל התלאות לא הסתיימו כאן. שוטרות מקומיות גילו את ג'ניפר זרוקה בסמטה והחליטו לקחת אותה הביתה. כלומר, לבית שלה ב-2015.
החשש הוא שג'ניפר תפגוש את עצמה מהעתיד. התוצאות עלולות להיות הרות אסון! דוק רואה שתי אפשרויות. הראשונה, היא תכנס להלם ותתעלף. השניה – המפגש יצור פרדוקס זמן שתוצאותיו יגרמו תגובת שרשרת שתפרום את המרקם של רצף החלל-זמן ותשמיד את היקום כולו. נכון, זה התרחיש הרע ביותר. למעשה, ההשמדה יכולה להיות מאוד מקומית, מוגבלת לגלקסיה שלנו בלבד.

בואו נראה מה שלום ג'ניפר, עם פילק ברוח החג. וכיוון שאנחנו כבר בשוונג של משינה, אז הפלייבק הבא הוא הגירסה של משינה לשיר סוכות ידוע.

ג'ניפר / "שלומית בונה סוכה" של "הדודאים" ואילנה רובינא

שלומי? תשושה, היום
מרגיש לי כמו חלום,
כי שום דבר לא הגיוני!
ואין זה סתם מקום,
אני צריכה לנשום!
הכל ממש עתידני!

אני פה בעתיד,
על זה הכל מעיד
ואין לי שום הסבר אחר!
פה יש לי ילדים
והם (קצת) נחמדים.
רוצה אל העבר מהר!

יש מסכים שטוחים!
כלבים עצמאיים!
ויש תמונה של חתונה!
יש פיצה ננסית!
ודלת בלי ידית!
וערוגת יָרָק תלויה!

(וביף המבוגר
נסע וגם חזר,
אבל את זה איש לא גילה.)
יש פיטורין בפקס!
ודוק כמעט נכנס,
נתן לי חבל הצלה…

אאוץ'. דוק ומרטי לוקחים את ג'ניפר, חוזרים לדלוריאן. דוק מכריז שהוא ישמיד את מכונת הזמן כשיחזרו. חרטתו היחידה היא שלא יגיע לתקופה ההיסטורית האהובה עליו – המערב הפרוע. מסע בזמן זה פשוט מסוכן מדי. עדיף שיקדיש את עצמו כדי לחקור את התעלומה הגדולה האחרת של היקום… נשים.
ממריאים וחוזרים בחזרה ל-1985 הטובה והמוכרת. או שמא…?

פילק היל ואלי / "שיר המכולת" של "כוורת"

אני זוכר אותה, אני זוכר אותה, זו לא היל ואלי,
אני זוכר אותה – וכל מה שקורה פה לא נורמלי!
נראה שביף הימר והתע-
שר כקורח
וכשגיליתי התחשק פ-
שוט לצרוח!

אני זוכר אותה, אני זוכר אותה ממש אחרת,
אני זוכר אותה, אותה גברת בשינוי אדרת.
היא התחתנה עם ביף כי ג'ורג' אי-
נו איתנו
והיא היתה חייבת לכל-
כל אותנו. -תנו.

Give me the money and I’ll give you my heart
אמרה לו בעצב – אך איפה אבא?!
קולט לי לפתע שעכשיו הוא גוויה
כי רצח! (גרייט סקוט!)
מה עשה הוא? וואו.

אני חוקר אותו, אני חוקר אותו על כל העסק,
אני חוקר אותו ומגלה מאיפה כל הכסף.
את החוברת הוא קיבל מ-
ביף הסבא
והוא ניסה אותי לרצוח
כמו את אבא. אבא.

אין כאן עתיד ואין תקווה, אין
מה לעשות פה ואין לי אבא.
מה היית עושה אם נולדת שנה
לפני שהמציאו את הדלוריאן? (-לוריאן)

נוסע בדלוריאן וחוזר בזמן אחורה,
נוסע בדלוריאן וחוזר בזמן אחורה…
נוסע בדלוריאן וחוזר בזמן אחורה…

אז ביף הזקן חזר לעבר ושינה אותו וכך התקבלה המציאות המסויטת הזו. אין ברירה אלא לחזור לאותו יום שבו ביף עשה את מה שעשה, 12 בנובמבר, 1955. אותו 12 בנובמבר מהסרט הראשון! יתכן שנקודת הזמן הזו טומנת בחובה משמעות קוסמית כלשהי, כמעט כאילו היא צומת הזמנים של רצף החלל-זמן כולו!
מצד שני, יכול להיות שזה גם סתם צירוף מקרים מדהים.

הדלוריאן בשדות / "אחכה לך בשדות" של "משינה"

אז הגענו שוב לאותה שנה,
ואותו היום, יום הֲרֵה גורל, כלום לא השתנה.
אצמד לביף, אצמד לביף,
עד אשר אוכל לגנוב ממנו את – החוברת, כך עדיף.
(אהההההה) דוק ממתין לי בשדות.

משימה גדולה, התנאים קשים.
להצליח בה זה כמו לחצות שדה מוקשים.
ואני רוצה, ואני רוצה,
להחזיק אותה חזק בזרועותיי, אם אצליח, אין עלי!
(אהההההה) הדלוריאן בשדות.

עסק מסוכן לפגוש את עצמך,
היום זה כבר קרה לשנינו.
השגתי חוברת אחת,
את השניה.
האם את ההווה שינינו?

זה כל כך קשה, עד כדי יאוש,
להשיג אותה זה כמו לקצור בשדה נטוש.
אבל אין ברירה, אבל אין ברירה,
ביף בסוף מפסיד, ועם המכונית שוב נכנס במשאית,
(אהההההה) וחוזרים אל השדות.

שינינו ת'עתיד, רוח חזקה!
אני שורף את החוברת.
מכת ברק ראשונה,
והנה שניה!
מדוק נשאר לי רק החבל!!!

אני פה לבד, אני פה אבוד,
באה מכונית, ובתוכה יש איש חשוד.
הוא נושא מכתב, הוא נושא מכתב:
"זה מכתב עתיק בן ז' עשורים, נאמר למסור למי
(אהההההה) שיחכה לי בשדות".

מרטי חזר לדוק של 55' כי הוא היחיד שיכול לעזור לו בשנה הזו. בבית של דוק, דוק קורא את המכתב. דוק שלח את המכתב מ-1885 הרחוקה, לשם הגיע בטעות לאחר פגיעת הברק בדלוריאן, שגרם לעומס יתר, שיגע את מעגלי הזמן, הפעיל את קבל השטף ושלח אותו בחזרה ל-1885. עומס היתר גרם לקצר במעגלי הזמן והרס את מעגלי הטיסה. הוא תקוע שם ללא אפשרות לחזור כיוון שיש חלקי חילוף שיומצאו רק ב-1947. הוא עובד בינתיים כנפח במערב הפרוע והורה למרטי במפורש שלא יגיע לעבר. שישתמש בדלוריאן שהחביא כדי לשוב לזמן שלו בסיוע דוק מ-1955, וישמיד את מכונת הזמן.

אחרי כמה פילקים ארוכים, החלטנו להקל עליכם עם פילק קצר במיוחד, ובו דוק ומרטי יוצאים למצוא את הדלוריאן שהוחבאה במכרה נטוש. כדי להכנס, יתכן ויצטרכו לפוצץ.

פה קבורה דלורי(אן) / "פה קבור הכלב" של "כוורת"

פה קבורה דלורי(אן),
פה קבורה דלורי(אן).
רגע, יש פה מצבה!
מה רומז לנו הכלב?
זו המצבה של בראון!
וואו, הוא מת! (ממש מזמן)

על המצבה צוין שדוק נורה ע"י ביופורד טאנן בשל סכסוך על 80 דולר, והמצבה הוקמה בידי יקירתו של המנוח, קלרה (מי?).
טאנן היה אקדוחן ידוע לשמצה, אשר מזגו החם ונטייתו להזיל ריר העניקו לו את הכינוי "כלב משוגע". אצבעו היתה קלה על ההדק והוא התרברב שהרג 12 בני אדם, לא כולל אינדיאנים וסינים.
אחרי הגילוי החדש על מותו המהיר של דוק, מרטי מחליט לסוע בכל זאת אל העבר ולהחזיר את דוק "הנפח" הביתה.

המגפיים של מרטי / "המגפיים של ברוך" של "כוורת"

דוק תיקן בה את הכל
והציב אותה בחול
ולמרטי לוחצים המגפיים.
אך בכל זאת הוא נסע
ופתח במנוסה,
כי בכל מקום היו עכשיו אינדיאנים.

התחבא במערה
עד לשוך הסערה,
לא בכה על שנשפך לו כל הדלק.
דוב גדול מאוד אז צץ!
מרטי חיש נמלט ורץ,
מגפיו – הדוב ימצא בהם תועלת?

לדרכו יצא, ל"עיר"
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה.
כשפנה חסר אונים
אל הבר המקומי,
התרגז עליו הכלב המשוגע.

לא ידע הוא מה לעשות,
אם לברוח או לרקוד
ומצא עצמו נגרר, נתלה, רק סבל!
אז הגיע ה"נפח"
ששלף את ה"אקדח"
וירה עליו כדור אחד בחבל.

והכלב – כועס מהר,
עצבים לו – לא חסר.
ועכשיו דוק הסתבך איתו,
כן, הסתבך קשות
ויש מקום לחשוש מהבאות…
(אז מי זו, מי זו קלרה?)

אין שום דרך לתדלק,
חלומם אז מתרחק:
החזרה אל העתיד די מתעכבת.
הם מושכים עם הסוסים,
תחליפים גם מנסים,
אך הפתרון – לדחוף עם הרכבת!

הם מצאו – מסלול מתאים
ולפתע – קולות רמים!
קלרה המורה זועקת,
יש עוד רגע התרסקות
ודוק מציל אותה: התאהבות!
(הו קלרה, קלרה, קלרה!)

דוק קצת מתקשה להאמין שהוא מתאהב, אבל לפתע קולט שבעצם הצלתה של קלרה, הוא שינה את ההיסטוריה ומתחרט על המצאת מכונת הזמן. הגיא אליו היתה אמורה ליפול כבר לא ייקרא על שמה.
דוק ומרטי-קלינט מתכוננים לנסיעת הרכבת באמצעות מודל שאינו לפי קנה מידה, אבל הערב – יש פסטיבל! חוגגים כאילו אין מחר!

הכל בגלל האהבה / "הכל בגלל האהבה" של שלישית גשר הירקון

הו, כך מתחיל הנשף,
ברעש וברשף,
שעון חדש פועם נון-סטופ.
נרקוד תחת ירח,
יהיה כל כך שמח,
עם מוזיקה של זי-זי טופ.

כאן דוק רוקד עם קלרה,
"מאד דוג" חוטף ג'ננה,
עם ג'וני ועם ניסים
וששון ממונטנה.
איך הפריסבי עף!
מק'פליי מציל את המצב,
והופה, יש לנו דו-קרב!

ובביתה של קלרה
היא לבדה נשארה,
איזו סצנה כאובה!
עכשיו נמצא מר אמט
בדיכאון על-אמת.
הכל בגלל האהבה!

אז דוק שותה שוט וויסקי,
הכרתו נכנעת!
אך טאנן כבר הגיע
וירייה נשמעת!
ה-שכפ"ץ עוזר,
הראש ת'מצבה שובר
והנה עוד מוטיב חוזר!

מרטי-קלינט ניצח את ביופורד טאנן והעתיד השתנה. הגיע הזמן לסוע עם דוק בחזרה לעתיד ולהשאיר את העבר ב… עבר שלהם. הם במירוץ נגד הזמן כדי לא לפספס את הרכבת, וקלרה אחריהם, כדי לא לפספס את דוק אהובה.
איכשהו הצלחנו להתחמק מלכתוב פילק לפי "רכבת ההפתעות" ו"רכבת לילה לקהיר", ותודה לאריק איינשטיין.

שיר השיירה / "שיר השיירה" של אריק איינשטיין

אחרי תלאות רבות מספור הגיעה
אותה רכבת שבעזרתה נגיע
אל קו הזמן בו יגדלו בנינו,
זה הקטר שיעדו הוא עתידנו!
אל קו הזמן בו יגדלו בנינו,
זה הקטר שיעדו הוא עתידנו!

את הקטר לקחנו ותגברנו
בחומר בעירה שיסייע לנו
בהגעה למהירות נדרשת,
מבלי לדעת כלום על קלרה הנרגשת.
להגעה למהירות נדרשת,
מבלי לדעת כלום על קלרה הנרגשת.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה:
רכב מכונת הזמן
וקטר פולט עשן
וקרון ובו הגברת
כשקשה, לא מוותרת!
ואותה רואים אנחנו,
לא שָקַט דוק ולא נח הוא.
'ני אמשיך אז בלעדיה,
דוק הציל פה את חייה!

רכבת בוקר לעתיד. וואו איזה אקשן, ממש רכבת ההפתעות. אז אחרי פרידה לא נעימה דוק וקלרה התאחדו מחדש, ירדו מהרכבת לעתיד כדי להשאר בהווה, והוכיחו את המשפט הידוע מתוך השיר ההוא, "אם האהבה כאבה לך אתמול, אולי מחר היא לא תכאב". הזמן מרפא את הכל.
בינתיים מרטי-קלינט והדלוריאן נעלמו באוויר שמעל הגיא חסר השם, ומי בכלל זוכר איפה, באיזה קו זמן ובאיזו שנה נשארו אייני וג'ניפר.

עניין של זמן / "עניין של זמן" של גידי גוב

קח אותו לאט את הזמן,
העתיד עכשיו בשליטתך,
לא עוד בתוך ד-לוריאן.
מעתה הכל רק בידך.

לפני שאהיה רחוק מכ-אן
אתן לך רק טיפ קט-ן:
שתקח לך ת'זמן ו-
גלה קצת סבלנות.

אתה עוד תגלה את העתיד,
אתה רק מתחיל לחיות,
הוא לא יהיה כל כך מטריד
אם לא תעשה שטויות.

אם דאגת לי שנשארתי באתמול,
אז תרגיע, באתי עם קטר.
אייני, ז'ול ו-ורן, וקלרה (בסגול),
נוסעים בזמן מאמש עד מחר.

אז הנה, קח לך את המזכרת,
תמונה שלנו ממוסגרת.
והכי חשוב, תזכור את
העצה שלי לך:

אתה עוד תגלה את העתיד,
כן, דקה אחרי דקה.
זה ממשיך גם אם תרגיש
שנגמרה ההרפתקה…

~~~

טוב, הגיע הזמן להתעמת עם המציאות הנושכת והאמת הכואבת. זה היה חייב להאמר ועד עכשיו לא התייחסנו לזה כי זה החלק הלא נעים בטרילוגיה הזו. נביט לכולכם בעיניים בכיוון השעון ופשוט נגיד את זה:
כשתצאו החוצה, כשכולנו נצא, לא נמצא את 2015 שמכרו לנו בסרטים שזה עתה סיימנו לצפות בהם.
אבל… יש עוד זמן עד ש-2015 תסתיים, אנחנו עדיין אופטימיים.

מחר (ב-2015) / "מחר" של להקת הנח"ל

מחר, אמור להיות פה די מדהים:
מכוניות מעופפות!
בגדים שאת עצמם הם מתאימים
ונעליים נשרכות!

כל זה אינו משל ולא חלום,
זה נכון כאור בצהריים.
כל זה יבוא מחר אם לא היום,
ואם לא מחר אז מחרתיים.

מחר, תהיה חנות של מזכרות
ובה פריטי שנות השמונים.
ופי-צות שמהר מהר תופחות,
אפילו מסכים שטוחים!

כל זה אינו משל ולא חלום,
זה נכון כאור בצהריים.
כל זה יבוא מחר אם לא היום,
ואם לא מחר אז מחרתיים.

מחר, משום מה יעבדו עם פקס,
זה מעצבן (ומצפצף)!
כרישים בתלת מימד ברחובות
והאבר-בורד שמרחף!!!1

כל זה אינו חלום בלתי נתפס,
נסיים ת'שיר עם קצת אקורדים.
כן, הם עדיין משתמשים בפקס,
לא נורא, כי יש גם
לא נורא, כי יש גם
לא נורא, כי יש גם
האבר-בורדים!
האבר-בורדים!!!1

 

---

---

הפקה – subatoi ובוריס נמיר
בימוי – subatoi
כתיבת פילקים: subatoi, neboris ושני
עריכת וידאו – דובי שרגא, דניאל דר, רועי יונה, נועה זואי לוין
עריכת וידאו מסכמת – לירז א.ק.
כתוביות קריוקי – לירז א.ק.
שקופיות שמות פילקים – אסנת קדמי
עריכת פלייבקים – בוריס נמיר
כתיבת קטעי פתיחה וקטעי קישור – subatoi
כתוביות פתיחה – בוריס נמיר
כתוביות סיום – subatoi
טריילר – בוריס נמיר

על הבמה:
מנחה – בוריס נ(פו)מ(ניאש')י+ר
האברבורדים!!!1 – אביאל טוכטרמן וטליה נירגד-חסון
תוכנת הגרלה – ינת נמיר

פרסום:
דף פייסבוק – שני אוירבך
לוגו לב"ה 6, פוסטר לב"ה 6, גרפיקת עלוני "הצילו את מגדל השעון" – קסם ברקוביץ'
שלטי "איפה העתיד שלי?" – אסנת קדמי
תמונות דמויות עם מיקרופון – אייל מלמד

מסעותיו של בוריס בזמן:
כתיבה – subatoi
סוכן – אורי ליפשיץ
פוטושופ – קסם ברקוביץ'

פילקים:

~~ בחזרה לעתיד ~~

הרפתקה בסוף אוקטובר / מאת subatoi, קליפ – נועה זואי לוין
עפ"י "אהבה בסוף הקיץ" של צביקה פיק. מילים: מירית שם-אור, לחן: צביקה פיק.

הדלוריאן של דוק / מאת subatoi, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "אצל הדודה והדוד" של דני סנדרסון. מילים ולחן: דני סנדרסון.

הורה קו הזמן / מאת neboris, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "הורה היאחזות" של להקת הנח"ל. מילים: יחיאל מוהר, לחן: דובי זלצר.

מרטי בי. גוד / מאת שני, קליפ – דניאל דר
עפ"י Johnny B. Goode של צ'אק ברי. מילים ולחן: צ'אק ברי (מרטי מק'פליי).

אין מועד אחר / מאת subatoi, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "אין מקום אחר" של "משינה". מילים: יובל בנאי, לחן: שלומי ברכה.

~~ בחזרה לעתיד, חלק II ~~

בלדה לנוסעים בזמן / מאת subatoi, קליפ – רועי יונה YA PRODUCTIONS
עפ"י "בלדה לסוכן כפול" של "משינה". מילים ולחן: שלומי ברכה.

ג'ניפר / מאת subatoi, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "שלומית בונה סוכה" של "הדודאים" ואילנה רובינא (בגרסת "משינה"). מילים ולחן: נעמי שמר.

פילק היל ואלי / מאת subatoi, קליפ – רועי יונה YA PRODUCTIONS
עפ"י "שיר המכולת" של "כוורת". מילים ולחן: דני סנדרסון.

הדלוריאן בשדות / מאת subatoi, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "אחכה לך בשדות" של "משינה". מילים: יובל בנאי ושלומי ברכה. לחן: שלומי ברכה.

~~ בחזרה לעתיד, חלק III ~~

פה קבורה דלורי(אן) / מאת subatoi, קליפ – דניאל דר
עפ"י "פה קבור הכלב" של "כוורת". מילים ולחן: דני סנדרסון.

המגפיים של מרטי / מאת subatoi, קליפ – רועי יונה YA PRODUCTIONS
עפ"י "המגפיים של ברוך" של "כוורת". מילים: אלון אולארצ'יק, דני סנדרסון ומנחם זילברמן. לחן: דני סנדרסון.

הכל בגלל האהבה / מאת neboris, קליפ – דניאל דר
עפ"י "הכל בגלל האהבה" של שלישית גשר הירקון. מילים: דפנה אילת, לחן: מסה פורסוויקו.

שיר השיירה / מאת subatoi, קליפ – דניאל דר
עפ"י "שיר השיירה" של אריק איינשטיין. מילים: עלי מוהר, לחן: יווני עממי.

עניין של זמן / מאת שני ו-subatoi, קליפ – דובי שרגא
עפ"י "עניין של זמן" של גידי גוב. מילים: אהוד מנור, לחן: רמי קליינשטיין.

מחר (ב-2015) / מאת subatoi, קליפ – רועי יונה YA PRODUCTIONS
עפ"י "מחר" של להקת הנח"ל (בביצוע תזמורת הנוער כפר ורדים ותזמורת צה"ל). מילים ולחן: נעמי שמר.

כל הפילקים נכתבו במיוחד עבור אירוע "לשיר בכל הכוח 6 – בחזרה לעתיד".

מוזיקת רקע כתוביות סיום:
נעימת "בחזרה לעתיד": אלן סילבסטרי.
"ג'וני ביגוד והנעלה" של גרי אקשטיין. מילים ולחן: צ'אק ברי. מילים עבריות: גרי אקשטיין.

"בחזרה לעתיד"
במאי – רוברט זמקיס
תסריט – רוברט זמקיס, בוב גייל
מפיק – בוב גייל, ניל קנטון

"בחזרה לעתיד, חלק II"
במאי – רוברט זמקיס
תסריט – רוברט זמקיס, בוב גייל
מפיק – ניל קנטון, בוב גייל

"בחזרה לעתיד, חלק III"
במאי – רוברט זמקיס
תסריט – רוברט זמקיס, בוב גייל
מפיק – ניל קנטון, בוב גייל

תודה ששרתם בכל הכוח!