ביקורת על הסרט "צ'ק פתוח" מאת עליזה בן מוחה.

שחקנים: בן אפלק, אומה תורמן

תסריט: דין ג'ורג'ריס, לפי סיפור קצר של פיליפ ק' דיק

במאי: ג'ון וו

מייקל ג'נינגס (אפלק) הוא מהנדס היי-טק שמתפרנס לא רע מגניבת מידע טכנולוגי ומהסבתו לצרכי מעסיקיו במה שמכונה Reverse Engineering. אפילו לא איכפת לו שבתמורה לפרנסה הוא נדרש להסכים לכך שקטעים מזיכרונו יימחקו, כדי שלא יוכל לגלות סודות מקצועיים. יום אחד הוא מקבל הצעה מפתה ביותר – עבודה לשלוש שנים תמורת משכורת שמנה של 90 מיליון דולר. כאשר הוא חוזר הביתה הוא מגלה שמעסיקיו רימו אותו ולא שילמו לו את המשכורת המובטחת (זה, אגב, התרגום הנכון של שם הסרט, ולא "צ'ק פתוח"), ושהוא נרדף ע"י הבולשת בגלל העבודה שעשה וכל זיכרונותיו ממנה נמחקו. במקום החפצים האישיים שהפקיד כשהגיע למקום העבודה החדש, הוא מקבל מעטפה ובה חפצים שונים לגמרי. בהדרגה הוא מגלה שלכל זמן ועת לכל חפץ, מה שמוביל אותו למסקנה שבחירת החפצים לא הייתה מקרית אלא נעשתה מתוך ראיית העתיד, והוא מבין שהטכנולוגיה שלה הקדיש שלוש שנים מחייו היא טכנולוגיה שמאפשרת את ראיית העתיד. בעזרתה של מדענית שמאוהבת בו (תורמן) הוא חוזר למקום העבודה על מנת לנסות להרוס את המכונה שבנה.

מכאן מתחילה התפלספות בשאלה האם בכלל טוב לדעת את העתיד, האם אין הידיעה אלא נבואה שמגשימה את עצמה, והאם עצם הידיעה מחייב ניסיון לשנות את העתיד – מה שכמובן ישנה את העתיד, ואם כן, אז בשביל מה בכלל צריך לדעת אותו?…

מרדפים בתוך, מתחת, מעל, אחרי ולפני רכבות כבר ראינו, ואפילו מוצלחים יותר. הפעם, לפחות, גיבורנו לא מוצא מחסה מתחת לרכבת הדוהרת שמאיימת לדרוס אותו (אגב, זה בכלל אפשרי?). גם מרדפי אופנועים (למשל ב"משימה בלתי אפשרית 2", אף הוא של ג'ון וו), ומערכות תצוגה אינטראקטיביות-וירטואליות (הצג שג'נינגס מפרק בהתחלה, שנראה כאילו נגנב מ"דוח מיעוט", והדמות הווירטואלית שיוצאת ממנו, בקטע שמזכיר מאוד את המסר של הנסיכה לאיה שלוק סקייווקר מוציא מהרובוט ב"מלחמת הכוכבים"); שימוש בתרסיס לשיער ובמצית בתור להביור מאולתר; מכשירים ממכשירים שונים למחיקת זיכרון נפוצים אף הם; אבל אנשים שמתעופפים לכל הכיוונים והזוויות כשהכול מתפוצץ סביבם (ושום דבר לא פוגע בהם) זו המומחיות של ג'ון וו.

בן אפלק, בניגוד לחברו מילדות מאט דיימון, מסתמן ככוכב אקשן מבטיח, ומפגין כאן כישורי לחימה בלתי מבוטלים (באחד הריאיונות, אגב, אומר וו שהוא בעצם רצה את דיימון לתפקיד, ודיימון הוא שהמליץ על אפלק); אולי הסרט הזה יעשה בשבילו מה ש"ספיד" עשה לקיאנו ריבס (שקצת נעלם בזמן האחרון). עכשיו גם ברור לי למה נתנו לו את תפקיד ג'ק רייאן ב"כל הפחדים כולם". הוא באמת מזכיר מאוד את הריסון פורד הצעיר.

הסרט מהיר וקצבי, אין אף רגע דל מבחינת האקשן, יש כמה אלמנטים לא ברורים בעלילה, אבל למי איכפת?

שימו לב להופעת אורח מפתיעה של מייקל סי הול, הידוע יותר כדייוויד פישר, האח ההומו ב"עמוק באדמה", בתפקיד סוכן בולשת קשוח (אבל ישר פחות או יותר).