ווה, `סתכל איזה יופי הוא יודע להרביץ! – ביקורת "מטריקס רילודד" – מאת דובי זולטי

הסרט השני בטרילוגית המטריקס יצא לקולנוע בארץ בשבוע שעבר. אלון פאר ודובי זולטי כבר ראו, ואת מה שיש להם להגיד אפשר לקרוא כאן.
כמו תמיד, נשמח לפרסם גם ביקורות שלכם, הכתובת למשלוח נמצאת כאן.

מהסרט החדש של המטריקס יצאתי מהורהר. לא על גלולות אדומות, סוכריות כחולות, מציאות מדומה, זכות הבחירה, מחשבי מיין-פריים רעים או משהו בסגנון, אלא על אנשים שהולכים לקולנוע, ומה הם מצפים מהסרט.

מה עושה סרט לטוב? יצא לכם פעם לחשוב על זה? סיפור טוב? רעיון מעניין? אפקטים מהממים? משחק מרשים? משהו אחר? כנראה שהתשובה היא "קצת מכל דבר".  האם המטריקס reloaded הוא סרט טוב? האם נלך לראות את ההמשך? האם בכלל יש לנו ברירה?
המטריקס reloaded הוא מין תערובת בלתי קדושה בעליל של זבל ניו-אייג'י (או אולי neo-אייג'י?) עם שילוב של קולנוע טוב. הוא משלב קטעים ביזאריים ותלושים לגמרי מהסרט, ביחד עם הכוריאוגרפיה הכי טובה שראיתי, ליהוגים חוזרים ונשנים על מאמבו-ג'מבו ביחד עם סצנות עוצרות נשימה. אז מה אתם אומרים? טוב או רע?
אני חושב שההבדל בין האנשים שיהנו מהסרט הזה לכאלה שיצאו עם ראש בין הידיים תוך מילמול בלתי פוסק "make it stop make it stop" הוא הציפיות שהאנשים הגיעו איתם לסרט. אנשים שציפו לסרט מדע-בדיוני אינטילגנטי ופילוסופי משהו עם קצת מכות ואמירה על המין האנושי כנראה יצאו מהסרט בהרגשה של בזבוז זמן קולוסאלי. אנשים שבאו לראות את לורנס פישבורן, קיאנו ריבס וקרי אן-מוס הולכים מכות עם אלף אלרונדים קיבלו את הסחורה.. סצינות הפעולה בסרט הן פשוט פסגת היצירה.  עם מהירות, תזמון, פס קול מעולה שמכניס את הצופה לקצב – ממש אפשר לחזות מתי יגיעו האגרוף או הבעיטה הבאים, מצלמה ניידת לחלוטין שלא נחה לשניה, הניסיון לעקוב אחרי כל הפרטים בסצנות האלה הוא פשוט בלתי אפשרי – נועד לכישלון מראש. אלה הן סצנות שבשבילהם נוצר כפתור ה- pause ב- DVD. המטריקס הראשון הגדיר מחדש זמן בקולנוע, עם "זמן הכדור", שמאז הפך נפוץ עד כדי בחילה (אני אשלם כסף טוב כדי לראות מישהו מוריד מכות סטייל ניאו לחתול המעצבן של המילקי ושתי הפרחות שרודפות אחריו). המטריקס השני מגדיר מחדש איך סצינת פעולה צריכה להראות. חד וחלק. עושר הפרטים לא נגמר שם, הסרט מפורט בצורה מדהימה, כשניאו מדבר עם "המקור", והמקור מדבר על הנטיה האנושית לרוע (או משהו בסגנון הזה), יכולתי להשבע שבאחד מבין עשרות המוניטורים שמאחורה אפשר לראות תמונה של ג'ורג' בוש…
בצד הפחות חיובי של הסרט, המטריקס reloaded גרם לי לפלאשבקים עצבניים של Episode II. קטעי הרומנטיקה בסרט מחליאים, והדיאלוגים נראה כאליו נלקחו מאיזו דרמה סטייל ג'ין-אייר או "חלף עם הרוח".  הסצינה התמוהה משהו של "שנטיפי בציון" עם ה"פצצות לגבות" ו"זקיפים לריסים" השאירה אותי בוהה במסך, לא במובן החיובי של המילה, עד שהגיעה סצינת הפעולה הבאה. בזמן הנאום של מורפיאוס לפני המערה, ממש ציפיתי שמישהו יצעק שם "release Brian" אבל לשווא. ההשפעה האסייתית על הסרט יכולה להחליא גם דוקטורנט לפילוסופיה. רמות הזן, והפילוסופיה בגרוש על "בחירה חופשית" וגורל גרמו לי לקוות שהיה לי ביד שלט עם כפתור fast forward או לפחות כפתור mute. קטעי הסופרמן בסרט אותי הצחיקו נורא, אבל אני לא בטוח שזאת היתה הכוונה שלהם.
הסיפור בסרט הוא די משני, אבל נעבור אותו בפסקה – ניאו נהיה בסוף הסרט הקודם מין אלוהים חיים של המטריקס. הוא רואה ישר את קוד המקור של כל דבר שזז, ויכול לשנות אותו כרצונו. בעולם האמיתי, המכונות סוגרות לכיוון ציון, וצבא אדיר של רבע מיליון זקיפים חופר את דרכו כדי להשמיד את שארית ההתנגדות האנושית. ברית אחרונה של בני אדם ואלפים צועדת לקראת… אוופס, סרט לא נכון… צבא ציון מתכונן למתקפה, בזמן שמורפיאוס יוצא עם ניאו, טריניטי ושאר החבורה למטריקס, על מנת שניאו יוכל להשלים את הנבואה ובכוחות עצמו יעצור את המכונות. במטריקס עצמו, ניאו נשלח על ידי האורקל לחפש את עושה המפתחות (זה רק אני או שריק מוראניס בתור עושה המפתחות היה יכול להיות יותר טוב?) על מנת שיוכל להגיע אל המקור, ושם לעצור את הכל.
עוד דבר שמעט הפריע לי הוא השמות של הדמויות.. אם השם Neo עוד סביר, Morpheus, אל השינה, כבר מתחיל להיות יומרני, Persephone, הבת של זאוס ודימטר, אשתו של האדס (!!!), מלך השאול, כבר ממש לוחץ את הגבול, ו- Trinity – השילוש הקדוש, זה כבר מנופח. בתור אחד שברמה העקרונית מסרב לקרוא לאנשים בניקים שלהם מהפורומים, גם זה הפריע לי בסרט.. דבר נוסף שקפץ לי לעין היא הדמוגרפיה שנתקלים בה במהלך הסרט – הרבה מאוד אוריינטליים, והרבה מאוד שחומי עור. מה קרה? כל הלבנים עדיין במטריקס? ואיך זה שכל תוכנת אבטחה היא סינית??
בסך הכל, המטריקס reloaded הוא סרט לא מזיק ברובו. הוא מעביר קרוב לשעתיים וחצי בכיף, סצנות הפעולה ארוכות מהרגיל, ומי שלא לוקח את ה"פילוסופיה" של הסרט ברצינות  בהחלט יהנה. מבלי להתייעץ באורקל של המטריקס אני כבר אומר, הולך להיות קרב ענקים. קרב שכמוהו לא ראינו דורות. באוסקר הקרוב, המטריקס 2 והמטריקס 3 נגד שר הטבעות – שיבת המלך. ושהטובים ינצחו.

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.