אנחנו כמה ימים אחרי. אבל איפה מתחילים?
איך מתייחסים לעמוד תווך שנפל? לאדם, לדמות, שליוו אותנו שנים כה רבות? שהיוו מרכיב עיקרי ב-DNA של "מסע בין כוכבים"? שיצרו בעצמם את ה-DNA הזה? מישהו שהיה שם כבר לפני 51 שנים כשצולם הפיילוט הראשון, והיה שם גם בסרט האחרון. שעשה את כל המסע הזה, לבדו, מתחילתו ועד סופו.
הצעיר מביניהם בן 77. הם כבר לא ילדים. כבר עשורים שהם לא ילדים, ובכל זאת, כשזה קורה, כשאחד מהם הולך לעולמו, אנחנו מוצאים את עצמנו ממש לא מוכנים. ב-99' אספה אליה הציפור הגדולה של הגלקסיה את דפורסט קלי. לפני עשור זה קרה לג'יימס דוהאן, וב-2008 אספה הציפור את יקירתה, מייג'ל בארט-רודנברי.
ביום שישי האחרון זה קרה לשחקן ליאונרד נימוי.

בשנים האחרונות הוא חזר לתודעה הציבורית הרחבה בעיקר בזכות "תיאוריית המפץ הגדול" ו"פרינג'". גם קהל חדש למד להכיר את השם נימוי. לפני שנה נפוצו דיווחים ראשונים על מחלת הריאות ממנה סבל, COPD (עברית), לאחר שצולם מוסע בכסא גלגלים בנמל תעופה כיוון שלא יכול היה ללכת מרחקים ארוכים. האינטרנט געש ודאג ונימוי הגיב והרגיע (קישור בסוף), וקרא לאנשים להקשיב לסבא לקבל את עצתו ולהפסיק לעשן, לפני שיהיה מאוחר מדי. מאז היה פעיל בכנסים בעיקר בשיחות וידאו ולא נכח פיזית.
בשבוע שעבר הגיעו ידיעות שהגיעו גם ל-ynet על אשפוזו בבית חולים כמה ימים קודם לכן, בלי משהו עדכני. ואז הגיעו החדשות ביום שישי. פתאום. מסתבר שהוא שוחרר הביתה ונפטר בחיק משפחתו. ביום ראשון נערכה ההלוויה בטקס יהודי, כשקרוב משפחתה של רעייתו סוזן ביי-נימוי, הרב ג'ון רוסוב, מספיד אותו. הדיווחים המעטים (באופן מוזר) אומרים שבהלוויה נכחו 300 אנשים בלבד, משפחה, חברים וקרובים, כולל ג'יי.ג'יי. אברמס, כריס פיין וזכארי קווינטו שנשא דברים אף הוא.
גם בתקשורת הישראלית היו כתבות רבות על מותו של נימוי שנפטר כמעט בגיל 84. אחת הטובות הבודדות היא זו של "הארץ" ושם ניתן לקרוא עוד על האדם. גם צוות תכנית האינטרנט "החללית" הקדיש לו מספר דקות בתחילת התכנית האחרונה ממוצ"ש האחרון.
נתמקד במילים.
ההספדים זרמו מכל עבר, גם מהחלונות הגבוהים. נאסא פרסמו תמונה רלוונטית, הבית הלבן פרסם הצהרה של הנשיא אובמה, טרקי ידוע, שנכתב בה "הרבה לפני שלהיות חנון היה אופנתי, היה ליאונרד נימוי" ו"אני אהבתי את ספוק". הספדים רבים כללו – ובצדק – ציטוטים טרקיים רלוונטיים, רובם מסופו של הסרט "זעמו של קהאן": סצינות הפרידה מספוק בסוף הסרט, האמירה "מכל הנשמות שפגשתי במסעותיי, שלו היתה הכי… אנושית". וכמובן "הוא לא באמת מת, כל עוד אנו זוכרים אותו".
היה קשה להחליט באיזה מהציטוטים לבחור כדי לסיים. אז החלטנו לא לסיים באף אחד מהם.
היו כמה ציוצים ממש טובים.
רונלד די. מור, מהתסריטאים והמפיקים החשובים של "מסע בין כוכבים", צייץ: "באמצעות ספוק, ליאונרד הראה לנו שדברים כמו חמלה, רחמים, כבוד, חוכמה וידידות היו בעצם הגיוניים".
וויל וויטון שגילם את ווסלי קראשר ב"הדור הבא" כתב: "עמדנו על כתפייך, ולא היתה לנו גלקסיה לחקור אלמלא היית שם, ראשון. תודה לך ליאונרד, נוח על משכבך בשלום".
וניית'ן פיליון, שגילם את קפטן ריינולדס ב"פיירפליי", צייץ ציוץ פשוט, פרפראזה פשוטה, אך עמוקה ומרגשת: "הייתי, ותמיד אהיה, מעריצך. תודה לך".
אבל הסמלי ביותר היה ציטוט של נימוי עצמו, הציוץ האחרון שלו. ציוץ שמדבר על חיים, על סוף, ועל זכרון:

אומת האינטרנט שילבה את הטקסט מהציטוט האחרון עם שתי תמונות מתוך "מסע בין כוכבים" המקורית והתוצאה קורעת לב. רק בזכרון.
פורים שמח.
ורק בשמחות.
פרסומים עליו מהארכיון שלנו, רשימה חלקית של הדברים המעניינים/עיקריים:
בחודש מאי 2005 ביקר בארץ. כתבנו עליו לקראת הביקור, ופרסמנו סקירה של הביקור עצמו בסינמטק תל-אביב.
ראיון וידאו בן שעתיים על חייו כולל ילדותו וקצת יידיש שהבאנו לא מזמן.
תגובתו לידיעות הראשונות על מחלת הריאות בה לקה (וגם קישורים לראיון שערך עימו פארל וויליאמס)
כשנשא דברים בקבלת הפנים שנערכה למעבורת החלל אנטרפרייז בהגיעה לניו-יורק
כשכתב על הסכסוך במזרח התיכון
כשסיפר בוידאו וצייץ הדגמה למקורו של סימן היד הוולקני, בברכת הכהנים היהודית שראה בילדותו
כשהחלנו להעזר ביצירותיו לציון יום העצמאות ויום הזכרון לשואה ולגבורה