ברמן ומונבס על הסדרה החדשה, דוקו על נימוי, הפקות עצמאיות ויומני צפיה

ריק ברמן הגיב בטוויטר לחדשות על הסדרה החדשה, איחל הצלחה והביע תקווה שתהיה נאמנה לחזונו של ג'ין רודנברי:

bermannewst

נשיא CBS לס מונבס סיפר בשיחה עם עיתונאים שהתקיימו דיונים רבים בנושא הפלטפורמה בה תשודר הסדרה החדשה מבית "מסע בין כוכבים". הוא הבהיר כי CBS בונה על הסדרה כדי שהקהל יכיר את הפלטפורמה של הרשת, CBS All Access.
לדבריו כל הסדרות האחרות הצליחו בסטרימינג היטב, והם מצפים להתחיל במכירת הסדרה לשווקים מסביב לעולם.
אגב, חלקכם אולי זוכר את שמו של מונבס מהגלויות שנשלחו אליו מהארץ במסגרת הניסיון העולמי להציל את "אנטרפרייז" לפני למעלה מעשור, הוא עדיין שם.


שני סרטים תיעודיים מופקים על ליאונרד נימוי המנוח. אחד מהם נעשה על ידי בנו אדם ועוסק בחייו כשחקן והשני נעשה על ידי בתו ג'ולי ועוסק במחלת הריאות ממנה סבל, COPD. הנה טריילר לשני מביניהם, עם קריינות של ג'ון דלאנסי (קיו).


ההפקה העצמאית המבטיחה Axanar משתפת פעולה עם ההפקה הכי ותיקה, New Voyages/Phase II כדי ליצור סרטוני רקע ל"אקסנאר". כזכור, "אקסנאר" עוסקת בקפטן גארת', גיבורו של קירק, מהפרק Whom Gods Destroy. תמונות מהצילומים ניתן לראות בפייסבוק של שתי ההפקות.

יומן הצפיה של גדי ב"חלל עמוק תשע": Life Support
י
ומן הצפיה של יעל ב"אנטרפרייז": Minefield

חורצי דין ותליינים – מאת אורן בן יוסף

thequalityoflife167מה קורה כשהאדם ב"מסע בין כוכבים" מנסה להבין יצור אחר שפגש ומנסה להחליט היכן "למקם" אותו? חייזר (באמת) מוזר, רובוטים קטנים ועצמאיים או אנדרואיד חכם ומודע לעצמו. ומה קורה כשהאדם מוצא עצמו במקומם?

אורן בן יוסף מנסה למצוא תשובה דרך פרק וסרט של "מסע בין כוכבים" המקורית ושני פרקים של "הדור הבא".

להמשיך לקרוא

הסיפור שלא סופר: שאלה של קניבליזם – מאת subatoi

"מסע בין כוכבים" ידועה בזכות הנושאים הרבים והחשובים שהעלתה על סדר היום תחת מסווה המדע-הבדיוני. כשמחטטים בהיסטוריה העשירה של הזכיון מגלים הפתעות רבות, כולל נושאים חשובים אחרים שהיא כמעט העלתה. כמעט עשתה היסטוריה.

במסמך הראשוני שכתב ג'ין רודנברי ב-1964 כשניסה למכור את "מסע בין כוכבים" לאולפנים, הופיעו 25 רעיונות קצרים שהציג כדוגמה לפרקים אפשריים בסדרה שהציע. אחד מהם הופיע תחת הכותרת A Question of Cannibalism, והנה הוא בתרגומה של ענבל שגיב-נקדימון:

שאלה של קניבליזם. בביקור במושבת כדור הארץ ברגולוס מבינה משלחת הסיור של (קפטן) אפריל בהדרגה שהיצורים דמויי הפרות שמגדלים שם בחוות הם למעשה יצורים תבוניים. אבל אנשי המושבה, שבנו את האימפריה שלהם במידה רבה על אספקה ומכירה של הבשר הזה מתקוממים על הנסיון לשחרר את "בני הבקר" שלהם.

cannibalism

עניין "הסטייק האינטיליגנטי" נדיר בנוף התרבותי בכלל והטלוויזיוני בפרט כיום, והיה נדיר עוד יותר לפני חמישה עשורים. סיפור חריג כזה הנושא מסר ביקורתי, לו היה מופק בזמנו היה הופך ללא ספק ליצירה מצוטטת בתחום יחסי אדם-חיה. העובדה ש"מסע בין כוכבים" משכה ועודנה מושכת תשומת במשך שנים רבות היתה מסייעת להשארותו של הסיפור בזכרון הקולקטיבי.

~~~

upthelongladder_hd_172על פי הספר Inside Star Trek: The Real Story, "שאלה של קניבליזם" הופיע גם בין מספר רעיונות בגרסה ראשונית של "מדריך לכותב" שיצרו רודנברי ודורותי פונטנה באותה שנה, אך שם הוא מופיע עם טוויסט בעלילה:

…מושבת כדור הארץ ברגולוס ששרדה על-ידי מעבר לכלכלת ייצור-בשר. ד"ר בויס מגלה שה"בקר" הם יצורים אינטליגנטיים וקפטן אפריל מנסה לאכוף את החוקים הנוגעים להגנת חייזרים אינטיליגנטיים… אח"כ אפריל מגלה את האירוניה המרה – ה"בקר" חייב לההרג ולהאכל כחלק ממחזור החיים שלו, כיוון שזה נוטע בתוך האוכל את זרע קיומה של החיה, וה"פונדקאי" מתחיל להשתנות והופך לאחד מה"בקר" בעצמו.

עיבוד מד"בי לנושא מסוים לוקח לעתים את הנושא לכיוון קצת אחר כדי לעשות אותו מעניין יותר, גם במחיר של סטיה מהמסר הפשוט. אך במקרה זה הסיפור גם מרגיע את הצופה הפונטציאלי אחרי שהלחיץ אותו, ואומר לו שיש מטרה לאכילת הבשר הזו, ושבעלי החיים החייזריים האינטיליגנטיים צריכים להאכל כדי להמשיך להתקיים. בכך למעשה מעוקר הרעיון מעוקצו הייחודי והנדיר.

ב-1973, ארבע שנים בלבד אחרי ש"מסע בין כוכבים" ירדה ממרקע הטלוויזיה, רודנברי פנה לאולפני פראמונט עם רעיון לסרט קולנוע. הוא ביקש מהרב סולו, שהיה מפיק של הסדרה בשנתיים הראשונות, להיות מעורב במו"מ עם האולפן.
בזמן העבודה הכותרת שונתה לשם הדו-משמעי The Cattlemen, "אנשי הבקר". סולו סיפר שנים אח"כ שחשב שהתסריט היה זקוק לשכתוב מסיבי כיוון ש"הוא לא רמז על בילוי מהנה בקולנוע". נשיא פראמונט פרנק יאבלנס התלהב מהרעיון והעריך שהסרט יוכל להרוויח 30 מיליון דולרים, אך המו"מ נתקל בקשיים חוזיים וכספיים בין רודנברי והאולפנים. אף שחוקית ניתן היה להפיק סרט בלי רודנברי, האולפן נסוג מהמיזם כיוון שחשש מתגובת המעריצים לסרט שלא יהיה מעורב בו, והסרט מעולם לא הופק.
"מסע בין כוכבים" הגיעה לקולנוע רק שש שנים מאוחר יותר, עם סיפור אחר לחלוטין.


ההצעה המקורית של רודנברי מ-64', בעברית
הסיפור הנ"ל נכלל בפאנל "לדאטה יש זכויות – אבל מה עם ספוט" בכנס עולמות 2015
פורסם לקראת מצעד בעלי החיים 2015

לוואר ברטון בישראל – מאת איריס מזור

DSCN4651השחקן לוואר ברטון סיים את ביקורו בישראל במפגש עם מעריצים. לאחר שבוע שבו צילם ברחבי הארץ סרטוני "טיולי שטח" במסגרת המיזם החינוכי שלו Reading Rainbow, הוא נשא דברים על חינוך וטכנולוגיה ביום רביעי בצהריים בכנס של מט"ח. בערב, הערב האחרון שלו בארץ, הוא ניהל שיחה רגועה ואלגנטית עם הקהל שהופיע, אף שהיה עייף למדי. כל המבקשים תמונה למזכרת קיבלו כזו אך לחתימות כבר לא היה לו כוח (ו"תודה" למי ששאב ממנו את הכוחות בכנס הצהריים…).
ברטון דיבר רבות על הנושאים החשובים הקרובים לליבו באופן מעורר השראה, מעט על ילדותו והזכיר גם את נישל ניקולס כדוגמה המתבקשת להשפעתו של המדע הבדיוני (הרבה לפני החדשות). ביקשנו מאיריס מזור לתאר את רשמיה מהערב. לשמחתנו היא הסכימה ודבריה מובאים להלן.

עד כה התפרסמה כתבה אחת על הכנס של מט"ח שכוללת גם וידאו של ברטון מההרצאה. ההרצאה המלאה אמורה לעלות לרשת בימים הקרובים. תמונות רבות מהאירוע בערב ניתן למצוא כאן.
נמשיך לעדכן עם תמונות נוספות וקטעי וידאו, כשיהיו כאלה.
תודה רבה לגילעד נס על ארגון האירוע.
התמונות המצורפות באדיבות תם גמליאלי.


לוואר ברטון בישראל – מאת איריס מזור

כשג'ורדי לפורג' פוגש את דאטה, בסיפור הרקע שיצר ג'ין רודנברי לקראת פרק הפיילוט של "הדור הבא", שניהם משוחחים על כך שחלק חשוב מהווייתם הוא זהה – עיניו של ג'ורדי ומוחו של דאטה קולטים את המציאות באופן שונה מכולם. הם מסכימים על כך שהם רואים את העולם כפי שהוא באמת וקראו לעצמם ה-perceivers.

המפגש המאלף של לוואר ברטון עם קבוצה ממעריציו בתל אביב השבוע שבו זכיתי להשתתף, הוכיח שיותר מכל, האיש המקסים מאחורי הדמות המקסימה באגף ההנדסה הוא perceiver בחייו האמיתיים. הוא בוחן את המציאות החינוכית של ימינו, רואה את הצרכים ובונה מענה. הוא לא חלק מהבעיה, הוא חלק מהפיתרון.
הפרוייקטים בהם הוא מעורב יוצרים רצף מרתק של עיסוק בעבר, הווה ועתיד במסרים חשובים. בסאגת "שורשים" (Roots) שבה הוא השתתף הוא הקים לחיים פיסת עבר כואב של ההיסטוריה האפרו-אמריקאית שבה היה איסור חמור על עבדים ללמוד קריאה. בהווה הוא עוסק בהמשך של הפרוייקט הנפלא Reading Rainbow, כדי לחנך ילדים על מנת ליצור את אותו עתיד אוטופי מוסרי שהסדרה "מסע בין כוכבים" ייצגה באופן משכנע כל כך.

ברטון שיתף אותנו במפגש במשנה החינוכית מעוררת ההשראה שלו, ולמרות שאף אחד לא שאל אותו ישירות על ימיו ב"מסע בין כוכבים" (למרות שכולנו מאוד רצינו!) הוא נידב מרצונו מספר תובנות בעניין: הוא ציין שהוא אהב מאז ומתמיד ספרות מדע בדיוני, אך העולם שבו הוא חי היה עולם שבו הוא סבל מאפליה בגלל צבע עורו. ג'ין רודנברי נתן לו הזדמנות לפעול בעולם אוטופי שבו הוא רצה לחיות. לשמוע את ברטון מספר על רודנברי היה רגע פשוט priceless!

כשדיבר על בתי ספר הוא ציין מספר דברים, למשל שאם אנחנו רוצים לטפח את הקריאה אצל ילדים עלינו לפנות אליהם במקום שבו הם מבלים את רוב זמנם: בית הספר. לכן הוא מפתח תוכניות קריאה לבתי ספר בארצות הברית. כמו כן, הוא ציין שהדור של הילדים מתחיל להטיל ספק במסגרת הבית ספרית בגלל ההזדמנויות שנותן העולם הדיגיטלי ללימוד עצמי.
שאלתי אותו מהן דאגותיו בנוגע למעבר מספרים מודפסים אל ספרי אודיובוק או ספרים דיגיטליים. הוא אמר שהמטרה היא ליצור "קורא" ולכן כשהורים שואלים אותו מה לתת לילדיהם, ספר מודפס או ספר דיגיטלי, התשובה שלו היא "כן!".

לסיום, הערה אישית: אהבתי במיוחד את הערתו הנחרצת של ברטון שיש להתאים לילד ספרים לפי גילו ("את חושפת ילדים בכיתה א' לפרסי ג'קסון?!" הוא נדהם בתגובה לשאלה של אחת המשתתפות…). אני עצמי מתרעמת על כך שפעמים רבות הורים חושפים את ילדיהם לתוכניות טלוויזיה, סרטים, משחקי מחשב וספרים שכלל לא מתאימים לגיל הילד. כן, עדיין לא הראיתי לילדיי את מגוון סדרות וסרטי "מסע בין כוכבים", למרות שאני טרקית אדוקה כבר מעל שני עשורים. לא צריך למהר – הם יעריכו יותר את היצירות המדהימות האלה כשיבינו את המסרים העמוקים שכולנו כל כך אוהבים.

DSCN4685

רנגיידז, יומן צפיה ועוד + יום הזכרון ויום העצמאות

קצרים:

* סצינת גניבת האנטרפרייז מסרט הקולנוע "החיפוש אחר ספוק" בשילוב עם סצינות מהסדרה המקורית באווירת סרט אילם, במחווה לנימוי.
* טריילר חדש לרנגיידז המבטיחה (מאוד).
* זה לוגו חגיגות ה-50 של "מסע בין כוכבים".
* יומן הצפיה של גדי: The Maquis, Part II ו-The Wire.



השנה לא הצלחנו להעלות בזמן את מה שאנו מעלים באופן מסורתי בחגים. הנה הצצה למה שפרסמנו בשנה שעברה בפסח, בשביעי של פסח וביום הזכרון לשואה ולגבורה. האחרון מעניין במיוחד כיוון שהוא כולל את ליאונרד נימוי ז"ל.
בכל שנה בשנים האחרונות אנו מעלים גם תכנים רלוונטיים ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, כולל סרט בו השתתף ליאונרד נימוי והפיק הארווי בנט, שניהם נפטרו לא מזמן:

* לפני ארבע שנים מצאנו משהו טרקי (יחסית!) שניתן לציין איתו את יום העצמאות. סרט ושמו A Woman Called Golda, סרט מ-1982 אשר צולם בארץ. את הסרט הפיק הארווי בנט ז"ל שגם דיבר עליו מעט בראיון שערכנו עימו ב-2006.
הסרט מתאר את חייה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר ז"ל, ובדרך נוגע גם במאבק להקמת המדינה ובהכרזת העצמאות, לצד מלחמות ישראל בתקופת חייה. הוא מעוטר בכוכבים הוליוודיים וישראלים ואת גולדה מגלמת אינגריד ברגמן אשר זכתה בפרסי אמי וגלובוס הזהב על משחקה. זה היה סרטה האחרון והיא הלכה לעולמה ארבעה חודשים לאחר יציאתו. נימוי מגלם לאורך הסרט את בעלה של מאיר, מוריס מאירסון.
בעבר היה זמין ב-YouTube רק חלק מהסרט, כיום הוא זמין כולו בשני חלקים.

* ב-2011 פרסמנו סקירה אודות אל"מ אילן רמון ז"ל וחבריו לצוות הקולומביה ב"מסע בין כוכבים", סקירה אשר הוקדשה לאילן רמון ולבנו, סרן אסף רמון ז"ל. סקירה זו גם מציגה את הפעם היחידה בה הופיע דגל ישראל על סט "מסע בין כוכבים", גם אם זה באופן שהצופה אינו יכול לראות בפרק עצמו.

מטוס החלל VSS Enterprise התרסק אמש בטיסת ניסוי

VSS_Enterprise_Wreck_23_ABC_Wideסביר להניח ששמעתם על Spaceship 2, מטוס החלל שהתרסק אמש בתאונה בה נהרג אחד משני הטייסים, מייק אלסברי. מה שסביר להניח שלא קראתם בעברית בשום מקום הוא ש-Spaceship 2 הוא שמו של הדגם, לא שמו של המטוס. המטוס הוא ה-VSS Enterprise, אותו מטוס חלל שאנחנו מלווים כבר מספר שנים, ונקרא על שמה של החללית מ"מסע בין כוכבים".
בין השאר ליווינו את האנטרפרייז ב
השקה (אז כלי התקשורת עוד שמו לב לשם) וכשמהירות הקול נשברה לראשונה. הסברנו הרבה עליה ועל דרך הפעולה שלה בחלקו הרביעי של המאמר שעסק בכלים שונים שנקראים אנטרפרייז. שם גם ניתן למצוא תמונות ואיורים.

נחתום בטקסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של "מסה קריטית":

"ענף הטיסות הפרטיות לחלל ספג השבוע שתי מהלומות, האחת בפיצוץ משגר אנטארס של אורביטל-סיינסס שנשא את חללית האספקה סיגנוס עם מטען יקר ערך לתחנת החלל, והשניה בפיצוץ מטוס החלל Spaceshiptwo של וירג`ין-גלאקטיק במהלך טיסת ניסוי שגבתה את חייו של אחד הטייסים.
על אף הכאב, עתיד הטיסות לחלל, המאויישות והרובוטיות, למטרות מחקר ולמטרות תיירות, הוא בידיים פרטיות. התאונות הללו יגרמו לגל של ביקורת, חלקה מוצדקת, חלקה ניצול הזדמנות עבור אלו שמראש ביקשו לשים מקל בגלגלי הקידמה, אך הטיסות חייבות להימשך.
לא ניתן להגיע להישגים בלי לקחת סיכונים, ואלה נוטים להתממש מדי פעם.
זיכרו את המקרים הללו, ואת הטרגדיות שעוד יבואו, כי הדור שלנו עתיד לחזות בטיסות סדירות לחלל, בתיירות חלל משגשגת, בטיסות מאויישות לירח וליעדים רחוקים יותר, וזה יקרה בזכות התעוזה והנחישות של אנשים שמוכנים לקחת את הסיכון ואף להקריב את חייהם למען קידום הטכנולוגיה שבידי האנושות."

משמאל לימין: המטוס נפרד ממטוס האם שנושא אותו לגובה, מאיץ, ומתפוצץ.

55d651e7-bdbf-4443-87cf-38157598de19-460x177

ולבסוף הופיע האדם – בהשראת VOY: Death Wish – מאת אורן בן יוסף

i3Img8vQ הטריד את בני האדם מאז ימי Encounter at Farpoint, הפיילוט של "הדור הבא". אך גם אם נראה כי Q הגיע שוב ושוב רק כדי להציק להם מתוך שעמום, הבנו עם הזמן כי הוא מוקסם מבני האדם ולומד מהם. לא פעם עלתה השאלה מה לישות אלמותית כל-יכולה ולמין האנושי מכדור הארץ – ונותרה ללא מענה ראוי.
במאמר שלפניכם אורן בן יוסף נוגע בפרק שהיווה אולי את פסגת היחסים הלא ברורים בין Q לבני האדם, הפרק המוזר Death Wish של "וויאג'ר", אשר בו Q מבקש שג'יינוויי תשפוט בסכסוך פנימי של רצף ה-Q.

על מיתוסים, מוות, התאבדות, מרכז היקום והיוהרה של האנושות – "ולבסוף הופיע האדם".

להמשיך לקרוא