מוסר בדיוני – מאת אורן בן יוסף

rikerאורן בן יוסף עושה סימולציה של כוכב לכת חדש ונפלא, הוגה מושג חדש בתחום היצירה הספקולטיבית – ובודק למי אנחנו דומים מבין גזעי "מסע בין כוכבים".

מאמר חמישי ואחרון מתוך מספר הרצאות קצרות שהתקיימו במסגרת הפאנל "האם טבעונים אוכלים כבשים חשמליות?" בפסטיבל אייקון 2016. הן מובאות השבוע במרוכז לרגל מצעד בעלי החיים שיתקיים במוצ"ש הקרוב.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בעלי חיים והיחס אליהם באנימה ומנגה – מאת עומר כהן

img-20170121-wa0021עומר כהן בודק כיצד מוצגים בעלי חיים באנימה ובמנגה, ועד כמה הפוטנציאל הגדול של הז'אנרים הללו התממש.
גם אש קאצ'ם שם.

מאמר רביעי מתוך מספר הרצאות קצרות שהתקיימו במסגרת הפאנל "האם טבעונים אוכלים כבשים חשמליות?" בפסטיבל אייקון 2016. הן מובאות השבוע במרוכז לרגל מצעד בעלי החיים שיתקיים במוצ"ש הקרוב.

להמשיך לקרוא

לאכול את עצמך? – בשר מלאכותי, הנדסה גנטית ואכילת בני אדם – מאת הדר רובין

הדר רובין מספרת על שניים מספריו של ג'ון וארלי, ספרים בהם אוכלים דברים… אחרים.

מאמר שלישי מתוך מספר הרצאות קצרות שהתקיימו במסגרת הפאנל "האם טבעונים אוכלים כבשים חשמליות?" בפסטיבל אייקון 2016. הן מובאות השבוע במרוכז לרגל מצעד בעלי החיים שיתקיים במוצ"ש הקרוב.

להמשיך לקרוא

"ערב טוב, אני המנה העיקרית להיום" – מאת שני אוירבך

שני אוירבך m_277915מספרת על סצינה אחת בספר "המסעדה שבסוף היקום" שנוגעת כמעט בכל דילמה או טיעון שקיימים בשיח הטבעוני.

והכל בזכות פרה אחת.
מיוחדת.
מאוד.

מאמר שני מתוך מספר הרצאות קצרות שהתקיימו במסגרת הפאנל "האם טבעונים אוכלים כבשים חשמליות?" בפסטיבל אייקון 2016. הן מובאות השבוע במרוכז לרגל מצעד בעלי החיים שיתקיים במוצ"ש הקרוב.

להמשיך לקרוא

בעולם של כבשים חשמליות – מאת subatoi

בעלי החיים לרוב נעדרים מהיצירה התרבותית שלנו, משום מה, גם אם היא בדיונית לחלוטין.
בעלי החיים נעדרים מהספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (בלייד ראנר)" ובו זמנית גם נוכחים בו, גם אם בשוליו.

לרגל מצעד בעלי החיים שיתקיים במוצ"ש הקרוב, אנו מביאים השבוע מספר הרצאות הקצרות שהתקיימו במסגרת הפאנל "האם טבעונים אוכלים כבשים חשמליות?" בפסטיבל אייקון 2016. והיום – הרצאת הפתיחה, על הז'אנר ובעלי החיים.

להמשיך לקרוא

חורצי דין ותליינים – מאת אורן בן יוסף

thequalityoflife167מה קורה כשהאדם ב"מסע בין כוכבים" מנסה להבין יצור אחר שפגש ומנסה להחליט היכן "למקם" אותו? חייזר (באמת) מוזר, רובוטים קטנים ועצמאיים או אנדרואיד חכם ומודע לעצמו. ומה קורה כשהאדם מוצא עצמו במקומם?

אורן בן יוסף מנסה למצוא תשובה דרך פרק וסרט של "מסע בין כוכבים" המקורית ושני פרקים של "הדור הבא".

להמשיך לקרוא

הסיפור שלא סופר: שאלה של קניבליזם – מאת subatoi

"מסע בין כוכבים" ידועה בזכות הנושאים הרבים והחשובים שהעלתה על סדר היום תחת מסווה המדע-הבדיוני. כשמחטטים בהיסטוריה העשירה של הזכיון מגלים הפתעות רבות, כולל נושאים חשובים אחרים שהיא כמעט העלתה. כמעט עשתה היסטוריה.

במסמך הראשוני שכתב ג'ין רודנברי ב-1964 כשניסה למכור את "מסע בין כוכבים" לאולפנים, הופיעו 25 רעיונות קצרים שהציג כדוגמה לפרקים אפשריים בסדרה שהציע. אחד מהם הופיע תחת הכותרת A Question of Cannibalism, והנה הוא בתרגומה של ענבל שגיב-נקדימון:

שאלה של קניבליזם. בביקור במושבת כדור הארץ ברגולוס מבינה משלחת הסיור של (קפטן) אפריל בהדרגה שהיצורים דמויי הפרות שמגדלים שם בחוות הם למעשה יצורים תבוניים. אבל אנשי המושבה, שבנו את האימפריה שלהם במידה רבה על אספקה ומכירה של הבשר הזה מתקוממים על הנסיון לשחרר את "בני הבקר" שלהם.

cannibalism

עניין "הסטייק האינטיליגנטי" נדיר בנוף התרבותי בכלל והטלוויזיוני בפרט כיום, והיה נדיר עוד יותר לפני חמישה עשורים. סיפור חריג כזה הנושא מסר ביקורתי, לו היה מופק בזמנו היה הופך ללא ספק ליצירה מצוטטת בתחום יחסי אדם-חיה. העובדה ש"מסע בין כוכבים" משכה ועודנה מושכת תשומת במשך שנים רבות היתה מסייעת להשארותו של הסיפור בזכרון הקולקטיבי.

~~~

upthelongladder_hd_172על פי הספר Inside Star Trek: The Real Story, "שאלה של קניבליזם" הופיע גם בין מספר רעיונות בגרסה ראשונית של "מדריך לכותב" שיצרו רודנברי ודורותי פונטנה באותה שנה, אך שם הוא מופיע עם טוויסט בעלילה:

…מושבת כדור הארץ ברגולוס ששרדה על-ידי מעבר לכלכלת ייצור-בשר. ד"ר בויס מגלה שה"בקר" הם יצורים אינטליגנטיים וקפטן אפריל מנסה לאכוף את החוקים הנוגעים להגנת חייזרים אינטיליגנטיים… אח"כ אפריל מגלה את האירוניה המרה – ה"בקר" חייב לההרג ולהאכל כחלק ממחזור החיים שלו, כיוון שזה נוטע בתוך האוכל את זרע קיומה של החיה, וה"פונדקאי" מתחיל להשתנות והופך לאחד מה"בקר" בעצמו.

עיבוד מד"בי לנושא מסוים לוקח לעתים את הנושא לכיוון קצת אחר כדי לעשות אותו מעניין יותר, גם במחיר של סטיה מהמסר הפשוט. אך במקרה זה הסיפור גם מרגיע את הצופה הפונטציאלי אחרי שהלחיץ אותו, ואומר לו שיש מטרה לאכילת הבשר הזו, ושבעלי החיים החייזריים האינטיליגנטיים צריכים להאכל כדי להמשיך להתקיים. בכך למעשה מעוקר הרעיון מעוקצו הייחודי והנדיר.

ב-1973, ארבע שנים בלבד אחרי ש"מסע בין כוכבים" ירדה ממרקע הטלוויזיה, רודנברי פנה לאולפני פראמונט עם רעיון לסרט קולנוע. הוא ביקש מהרב סולו, שהיה מפיק של הסדרה בשנתיים הראשונות, להיות מעורב במו"מ עם האולפן.
בזמן העבודה הכותרת שונתה לשם הדו-משמעי The Cattlemen, "אנשי הבקר". סולו סיפר שנים אח"כ שחשב שהתסריט היה זקוק לשכתוב מסיבי כיוון ש"הוא לא רמז על בילוי מהנה בקולנוע". נשיא פראמונט פרנק יאבלנס התלהב מהרעיון והעריך שהסרט יוכל להרוויח 30 מיליון דולרים, אך המו"מ נתקל בקשיים חוזיים וכספיים בין רודנברי והאולפנים. אף שחוקית ניתן היה להפיק סרט בלי רודנברי, האולפן נסוג מהמיזם כיוון שחשש מתגובת המעריצים לסרט שלא יהיה מעורב בו, והסרט מעולם לא הופק.
"מסע בין כוכבים" הגיעה לקולנוע רק שש שנים מאוחר יותר, עם סיפור אחר לחלוטין.


ההצעה המקורית של רודנברי מ-64', בעברית
הסיפור הנ"ל נכלל בפאנל "לדאטה יש זכויות – אבל מה עם ספוט" בכנס עולמות 2015
פורסם לקראת מצעד בעלי החיים 2015