השחקן לוואר ברטון סיים את ביקורו בישראל במפגש עם מעריצים. לאחר שבוע שבו צילם ברחבי הארץ סרטוני "טיולי שטח" במסגרת המיזם החינוכי שלו Reading Rainbow, הוא נשא דברים על חינוך וטכנולוגיה ביום רביעי בצהריים בכנס של מט"ח. בערב, הערב האחרון שלו בארץ, הוא ניהל שיחה רגועה ואלגנטית עם הקהל שהופיע, אף שהיה עייף למדי. כל המבקשים תמונה למזכרת קיבלו כזו אך לחתימות כבר לא היה לו כוח (ו"תודה" למי ששאב ממנו את הכוחות בכנס הצהריים…).
ברטון דיבר רבות על הנושאים החשובים הקרובים לליבו באופן מעורר השראה, מעט על ילדותו והזכיר גם את נישל ניקולס כדוגמה המתבקשת להשפעתו של המדע הבדיוני (הרבה לפני החדשות). ביקשנו מאיריס מזור לתאר את רשמיה מהערב. לשמחתנו היא הסכימה ודבריה מובאים להלן.
עד כה התפרסמה כתבה אחת על הכנס של מט"ח שכוללת גם וידאו של ברטון מההרצאה. ההרצאה המלאה אמורה לעלות לרשת בימים הקרובים. תמונות רבות מהאירוע בערב ניתן למצוא כאן.
נמשיך לעדכן עם תמונות נוספות וקטעי וידאו, כשיהיו כאלה.
תודה רבה לגילעד נס על ארגון האירוע.
התמונות המצורפות באדיבות תם גמליאלי.
לוואר ברטון בישראל – מאת איריס מזור
כשג'ורדי לפורג' פוגש את דאטה, בסיפור הרקע שיצר ג'ין רודנברי לקראת פרק הפיילוט של "הדור הבא", שניהם משוחחים על כך שחלק חשוב מהווייתם הוא זהה – עיניו של ג'ורדי ומוחו של דאטה קולטים את המציאות באופן שונה מכולם. הם מסכימים על כך שהם רואים את העולם כפי שהוא באמת וקראו לעצמם ה-perceivers.
המפגש המאלף של לוואר ברטון עם קבוצה ממעריציו בתל אביב השבוע שבו זכיתי להשתתף, הוכיח שיותר מכל, האיש המקסים מאחורי הדמות המקסימה באגף ההנדסה הוא perceiver בחייו האמיתיים. הוא בוחן את המציאות החינוכית של ימינו, רואה את הצרכים ובונה מענה. הוא לא חלק מהבעיה, הוא חלק מהפיתרון.
הפרוייקטים בהם הוא מעורב יוצרים רצף מרתק של עיסוק בעבר, הווה ועתיד במסרים חשובים. בסאגת "שורשים" (Roots) שבה הוא השתתף הוא הקים לחיים פיסת עבר כואב של ההיסטוריה האפרו-אמריקאית שבה היה איסור חמור על עבדים ללמוד קריאה. בהווה הוא עוסק בהמשך של הפרוייקט הנפלא Reading Rainbow, כדי לחנך ילדים על מנת ליצור את אותו עתיד אוטופי מוסרי שהסדרה "מסע בין כוכבים" ייצגה באופן משכנע כל כך.
ברטון שיתף אותנו במפגש במשנה החינוכית מעוררת ההשראה שלו, ולמרות שאף אחד לא שאל אותו ישירות על ימיו ב"מסע בין כוכבים" (למרות שכולנו מאוד רצינו!) הוא נידב מרצונו מספר תובנות בעניין: הוא ציין שהוא אהב מאז ומתמיד ספרות מדע בדיוני, אך העולם שבו הוא חי היה עולם שבו הוא סבל מאפליה בגלל צבע עורו. ג'ין רודנברי נתן לו הזדמנות לפעול בעולם אוטופי שבו הוא רצה לחיות. לשמוע את ברטון מספר על רודנברי היה רגע פשוט priceless!
כשדיבר על בתי ספר הוא ציין מספר דברים, למשל שאם אנחנו רוצים לטפח את הקריאה אצל ילדים עלינו לפנות אליהם במקום שבו הם מבלים את רוב זמנם: בית הספר. לכן הוא מפתח תוכניות קריאה לבתי ספר בארצות הברית. כמו כן, הוא ציין שהדור של הילדים מתחיל להטיל ספק במסגרת הבית ספרית בגלל ההזדמנויות שנותן העולם הדיגיטלי ללימוד עצמי.
שאלתי אותו מהן דאגותיו בנוגע למעבר מספרים מודפסים אל ספרי אודיובוק או ספרים דיגיטליים. הוא אמר שהמטרה היא ליצור "קורא" ולכן כשהורים שואלים אותו מה לתת לילדיהם, ספר מודפס או ספר דיגיטלי, התשובה שלו היא "כן!".
לסיום, הערה אישית: אהבתי במיוחד את הערתו הנחרצת של ברטון שיש להתאים לילד ספרים לפי גילו ("את חושפת ילדים בכיתה א' לפרסי ג'קסון?!" הוא נדהם בתגובה לשאלה של אחת המשתתפות…). אני עצמי מתרעמת על כך שפעמים רבות הורים חושפים את ילדיהם לתוכניות טלוויזיה, סרטים, משחקי מחשב וספרים שכלל לא מתאימים לגיל הילד. כן, עדיין לא הראיתי לילדיי את מגוון סדרות וסרטי "מסע בין כוכבים", למרות שאני טרקית אדוקה כבר מעל שני עשורים. לא צריך למהר – הם יעריכו יותר את היצירות המדהימות האלה כשיבינו את המסרים העמוקים שכולנו כל כך אוהבים.
סטארבייס972 | The Last Outpost 