טיבריוס 4 – מאת יעל פורמן – הצצה לסיפור

"היה יהיה 2017", השנתון האחרון של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, כלל סיפור מאת יעל פורמן אשר מתקיים בעתיד שלנו. כלומר, עתיד שבו היתה קיימת סדרה ושמה "מסע בין כוכבים".

הנה תחילתו של הסיפור, סיפורה של דבורה הישראלית שמוצבת על ספינת החלל… אנטרפרייז.


טיבריוס 4 היה כוכב לכת מושלם. הוא חג סביב השמש שלו במרחק סביר. השנה שלו הייתה ארוכה מעט יותר משנת ארץ, שלוש מאות ושמונים ימים בשנה. היה לו ירח אחד, קטן מעט יותר מהירח הארצי. גודלו היה באופן מפתיע כמעט זהה לזה של כדור הארץ, ומסתו הבטיחה כבידה מתקבלת על הדעת עבור בני אנוש. משך הסיבוב שלו היה עשרים וחמש שעות וחצי, אורך יממה שמצא חן בעיני כמה מאנשי הצוות שחיבבו מאוד את זמן השינה. וחשוב מכל, הייתה לו אטמוספרה שבני אדם יכולים לנשום, והיו בו אוקיינוסים מלאי מים.

מושלם, אמרה לעצמה הקצינה הראשונה דבורה אלמוג, בחדר הישיבות של האנטרפרייז. לא, זו לא הייתה האנטרפרייז מתכנית הטלוויזיה העתיקה, זו הייתה ספינת חלל שזכתה לאותו השם בגלל סיבות שהיו מובנות רק לחברי הצוות האמריקאים.

למרבה הצער טיבריוס 4, מלבד היותו מושלם, היה גם מיושב. מצלמות החללית הראו יצורים בגודל אנושי נעים על האדמה, והרובוט הקטן שנשלח אל פני השטח חזר עם צילומים ברורים שלהם ועם דוגמאות צמחים. הקברניט רובין אדוארדס הציג את התמונות על קיר חדר הישיבות. כמו הצמחים בכדור הארץ, גם הם ביצעו פוטוסינתזה, אך ניצלו חלקים אחרים מהאור הנראה כך שצבע עליהם היה כתום רך. בדוגמאות ובצילומים לא היה סימן לפרחים כלשהם, ועדיין לא היה ברור כיצד הם מתרבים, אבל זה עניין בעיקר את מחלקת הביולוגיה. דבורה התעניינה יותר ביצורים התבוניים ילידי כוכב הלכת. הם היו בגודל אנושי ובעלי מבנה שהזכיר ציור של ילד קטן. היו להם שלוש גפיים שיצאו ממרכז מעגלי גבשושי. שתי גפיים ארוכות שימשו אותם לצעידה, והגף הנוספת שבקעה הישר כלפי מעלה מהמרכז שימשה כפי הנראה כיד. הסרטון של הרובוט הראה את היצורים נושאים בעזרתה מקלות, ומתקרבים אל המצלמה בתנועה מאיימת. הרובוט, נאמן לתכנות שלו, קיפל את מצלמותיו, חזר לרכב הנחיתה והמריא בחזרה לחללית.

הקברניט אדוארדס כיבה את הסרטון והתייצב זקוף מול אנשיו.

"המין האנושי עומד בפתח תקופה חדשה," אמר ופניו חדורי חשיבות. "תגלית זו שלנו תיצור את הקשר הראשון בין המין האנושי לבין מינים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. אנו נפיץ את הרוח האנושית בקרב הילידים, ונקבל מהם את תרבותם. אנו נביא להם מסר של שלום ואחווה…"

דירה בראש העין, חשבה דבורה בייאוש, קריירה בשזירת פרחים. שני ילדים. זה כל מה שהייתי צריכה.

עשר שנים קודם לכן, כשדבורה הייתה בת עשרים ואחת, החלו האמריקאים לחפש מתנדבים מאומות העולם לאיוש ספינת החלל הראשונה שתצא אל מחוץ למערכת השמש ותחפש כוכבי לכת. דבורה התנדבה. אחרי הכול, מי לא רוצה להיכנס לדפי ההיסטוריה במסע מרתק?

מה זה מרתק, היא חשבה. העניין הראשוני שהיה לה טבע בעבודת הספינה המשעממת כבר בשנה הראשונה למסעם. זו הייתה השנה השביעית. נכון, המצב השתפר מעט מאז קודמה לתפקיד קצינה ראשונה לאחר מותו בתאונה של פטריק, הקצין הראשון המקורי, אך השגרה הייתה איומה.

היא התנערה מהרהוריה כששמעה את הקברניט מתחיל לדבר על משלחת הנחיתה אל כוכב הלכת. היא מיהרה להרים את ידה. הקברניט החמיץ את פניו, ואמר, "כן, סרן אלמוג?"

"לפי הוראות המסע שלנו עלינו לשלוח שדר לכדור הארץ עם הממצאים, ולהמשיך לחפש כוכב לכת ראוי ליישוב שאינו מאוכלס בחיים תבוניים."

"תודה על התזכורת, סרן אלמוג," אמר הקברניט. "ובכל זאת אני שולח צוות נחיתה אל הכוכב."

"מה אם משהו ישתבש, קפטן?" היא הקשתה.

"אז נתמודד. כמו שעשו אלה שנתנו לנו את ההשראה."

"אין לנו מתקני שיגור כמו בסדרת הטלוויזיה העתיקה. אם משהו על הקרקע ישתבש, לא ניתן יהיה לחלץ את הצוות במהירות שבה עשו את זה בטלוויזיה לפני שלוש מאות שנה."

הקברניט נראה כאילו הוא עומד לחנוק אותה.

"אני מודע לזה, סרן אלמוג," הוא אמר, "ועם זאת אני חש מחויב לנסות ליצור קשר עם האוכלוסייה המקומית. אלה הם החיים הראשונים שהמין האנושי מגלה מחוץ לכדור הארץ…"

"כן, כן," קטעה אותו דבורה בחוסר נימוס, "אני באקסטזה. ראינו שהם משתמשים במקלות עץ כדי להתקיף. הם לא יכולים להיות יותר מדי מפותחים טכנולוגית."

"סרן אלמוג, אני חש שעלינו להידבר עם הילידים…"

"באיזו שפה?" שאלה דבורה.

הקברניט מצמץ במהירות. "מה?"

"באיזו שפה תדבר אִתם?" שאלה דבורה. "קשה לי להאמין שהם מדברים אנגלית. אפילו אין לנו מתרגם אוניברסלי שמכיר את כל השפות ביקום."

פניו של הקברניט החמיצו עוד יותר. דבורה ידעה שרוב האנשים שיושבים עכשיו סביבה סבורים כמוה, לפחות כל אלה שלא היו אמריקאים, ואפילו כמה מהאמריקאים. במהלך שבע השנים האחרונות היא גיבשה דעה מאוד גרועה על הקברניט שלה. הוא ניסה להתנהג כמו הקפטנים מסדרת הטלוויזיה העתיקה, שבה צפתה לראשונה רק אחרי שיצאו למסע, כי הוא הכריח את כל הצוות לצפות פעם בשבוע בשני פרקים מהסדרה במסגרת ערבי ההווי והגיבוש, עם שידורים חוזרים לטובת אלה שהיו במשמרת. שבע שנים חלפו והפרקים לצפייה טרם אזלו, כי לאחר שסיימו את הסדרה הראשונה, מיד התחילה חדשה! ואז אחת נוספת! לא היה לזה סוף!

"אני שולח משלחת אל כוכב הלכת," אמר אדוארדס בהדגשה, "ונחשי מי עומד להוביל אותה?"

 


את שנתון האגודה "היה יהיה" בו פורסם "טיבריוס 4" במלואו ניתן לרכוש בדוכני האגודה בכנסים, באתר גטבוקס או באתר צומת ספרים.
ספרה הראשון של יעל פורמן, "ילדי בית הזכוכית", יצא לאור בשנת 2011 וספרה השני, "קרעי עולם", יצא לאור לאחרונה. היא מפרסמת בדרך קבע ב"היה יהיה", בכתב העת המקוון "בלי פאניקה" ובבמות מקוונות ומודפסות כאחת.

 

התמונה מתוך הפרק I, Mudd בגרסת ה-remastered

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.