לפני כחודש וחצי נודע לנו שסדרה חדשה של "מסע בין כוכבים" עומדת להגיח לאוויר העולם בינואר 2017. מה ידוע לנו עליה? כלום. מה היינו רוצים שיהיה בה? המון.
איריס מזור כותבת על הדמויות שהיתה רוצה לראות בה, לאור הטלוויזיה של היום.
ועל החללית כמובן.

ג'ין רודנברי, יוצר "מסע בין כוכבים", הוכיח פעם אחר פעם שאנחנו יכולים להיות טובים יותר. הוא רצה להוכיח שטלוויזיה טובה לא חייב להיות אלימה ויכולה להיות מעוררת מחשבה. שכולנו צריכים לחגוג את השוני בינינו ולעבוד יחד כצוות. שהמשמעות של להיות אנושי היא להחליט את ההחלטה הטובה והצודקת ביותר באותו הרגע ועם זה ננצח.

האם סדרת "מסע בין כוכבים" החדשה אכן תיקח אותנו אל לא-נודע חדש ומסקרן ולא תעצבן אותנו על הדרך?

בחרתי לנבא מה יהיה הרכב הצוות החדש, ולהוסיף מה לדעתי הייתה יכולה להיות בחירה נבונה יותר, כיוון שמבט אל סדרות המדע הבדיוני בנות זמננו שלא בוטלו באיבן ואל סרטים שזרקו כל קאנון אפשרי אל המגרסה הבין-כוכבית, מאפשר לעניות דעתי רק להביט בכוס סינתהול ריקה למדי.

האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הכותבים הוא שאין חדש תחת השמש. הכותבים ישתתפו בישיבה באותו פורמט שעשה רודנברי לפני חמישים שנה, מול חבורה של מפיקי טלוויזיה שלא ראו מדע בדיוני מימיהם. הם יעקמו את הפרצוף אם הרעיונות של הכותבים יהיו יותר מידי "cerebral", כאלה שמעוררים מחשבה אצל הצופה (שזו הייתה הביקורת המקורית נגד פיילוט הסדרה). הם יקטלו כל ניסיון לשים אישה בתפקיד הדורש מחשבה. הם יכריחו את הכותבים לחזור לתבניות נוסחתיות שמצליחות בימים אלה. הם יסרבו לאפשר ייצוג של חייזרים שהצורה שלהם לא נעימה לעין. הם יחפשו היכן ה"ממתק לעיניים", רצוי מישהו עם ריבועים בבטן ו/או חזה מרשים. בודאי שלא יאפשרו שום דיון פרובוקטיבי בסוגיות המאתגרות את הדור שלנו.

הדוגמה של סדרת "היפה והחיה" מ-1987 מול הריבוט של 2012 מוכיחה את הטענה שלי. בסדרה ההיא הייתה גיבורה חכמה וגיבור שנראה כמו מפלצת. מערכת היחסים ביניהם הייתה מורכבת ומרתקת והיה ביניהם מתח מיני(!) שלא מומש (כן, אני יודעת מה קרה בסוף. לא אעשה ספויילר לטובת מי שירצה לראות את סדרת המופת הזו). היה צריך להיות בעל אומץ חריג במיוחד כדי לאשר סדרה כזו. אף אחד לא ידע לדעתי עד כמה רון פרלמן, השחקן ששיחק את וינסנט החיה, יעשה עבודת משחק מעוררת השראה עונה אחר עונה. עד היום, שלושים שנה אחר כך, יש עדיין אתרי אינטרנט של מעריצות המכורות לסדרה, וסרטוני יו טיוב של הקטעים הטובים עדיין גורפים צפיות מרובות. לעומת זאת, בריבוט של 2012, יש גיבורה יפה שיודעת להשתמש באקדח וגיבור יפה שיודע להרביץ. אה, שכחתי, יש לו צלקת על לחי שמאל. הו, האימה! איך אפשר להתאהב בבחור גבוה יפה ושרירי שיש לו צלקת על לחי שמאל?! רגע, נסמוך על הגיבורה שתקפוץ איתו למיטה בפרק השלישי כדי לבדוק אם אפשר להתאהב בו. וספויילר – כן, אפשר להמשיך בסדרה על כלום ושום דבר עם שני גיבורים יפים ורזים. מסדרה הבודקת גבולות של מהו האדם ודיון פילוסופי על מהי אהבה לסדרה שלא בודקת שום דבר. הסדרה המקורית הסתמכה על עולם פנימי עשיר של הגיבור הראשי (כולל ציטוטים מהספרות האנגלית הקלאסית) ועל כך שהצופה יהיה סבלני מספיק לראות מעבר לחזות חיצונית. הסדרה החדשה עשתה בדיוק ההיפך. הסדרה החדשה הייתה "היפה" והסדרה המקורית הייתה "החיה" ולטווח הארוך "החיה" ניצחה.

בחרתי בדוגמה הזו כי היא ייצוג חזותי מדוייק של התהליכים העוברים על מקבלי ההחלטות במגדל השן הטלוויזיוני (וההוליוודי באותה מידה). אם לחזור לנושא של ייצוג נשי דרך דוגמה אחרת – באחד מכנסי הקומיקון האחרונים נגמרו המרצ'נדייז של הסדרה "הסוכנת קרטר" בתוך שעות ספורות מתחילת הכנס מכיוון שהוזמן מלאי מצומצם לאור העובדה שמקבלי ההחלטות חשבו שאין קהל קונים לסדרה שבמרכזה גיבורה פעילה. אגב, זה מוכיח יותר מכל דבר אחר שההחלטות השגויות בסופו של דבר פוגעות ברווחים של אלה שמקבלים אותן המתבצרים בעמדותיהם השמרניות במקום לראות את המציאות כפי שהיא. בכל אופן, אני טוענת שטרנד הרתיעה מכל קו עלילה שהוא עמוק ומורכב והתרכזות במאפיינים חיצוניים תפגע עמוקות בסדרה הבאה עלינו לטובה. כי אם יש משהו ש"מסע בין כוכבים" לימדה אותנו זה לחשוב מעבר למה שנראה על פני השטח.

~~~

אם כך, לאור העוול של המגבלות השטחיות שיוטלו לדעתי על יוצרי הסדרה, להלן מחשבותיי על הצוות שאנחנו הולכים לקבל, ומה הייתי רוצה לראות במקום זה:

הקפטן

מה יהיה: בחור צעיר וכריזמטי. נטול פגמים ושובר לבבות.
מה צריך להיות: קפטן מבוגר מאוד וכריזמטי. עם נטיה להרס עצמי, כזה שבכלל לא רוצה להיות קפטן ואולי אפילו נוטה למות ולא מספר לאף אחד. הוא יסבך את כולם כל הזמן כי אין לו מה להפסיד. כנראה בכלל לא אמור היה ליטול את הפיקוד על הספינה, אבל הקפטן הצעיר והנערץ נהרג בתאונה מחרידה (ומשמחת). למה? כי כל הקפטנים עד עכשיו היו מושלמים עד כדי גיחוך. מספיק עם זה. לעולם לא יהיה פיקארד נוסף.
מדוע זה חשוב? כי בשנים האחרונות חל בלבול גדול בהגדרות בין מדע בדיוני לפנטזיה. פנטזיה עוסקת באלים ובקסם. עולם שבו חוקי העולם הזה אינם מתקיימים. הגיבורים הם מושלמים ובעלי כוחות על. בחירת הגיבורים במדע הבדיוני ההוליוודי הפכה להיות בחירה של גיבורים פנטסטיים – כולם נראים כמו אלים ואלות יווניים. מדע בדיוני עוסק באנשים שהם רק קצת יותר מהממוצע. שהכח שלהם הוא בצוות (על פי ההגדרה המעולה של הסופר דייויד ברין). במדע בדיוני אנחנו רוצים לראות תהליכי פעולה שאנו יכולים לחקות בחיים האמיתיים. סדרות "מסע בין כוכבים" הטיסו אנשים לחלל. לא בסדרה – במציאות! אנשים הפכו להיות מהנדסים, טייסים ואסטרונאוטים כי "מסע בין כוכבים" הראתה להם שאפשר לעשות זאת. הסדרה צריכה להציג גיבורים בעלי פגמים. לא פגמים כמו של קפטן קירק הצעיר בסרטי הריבוט "סטארטרק", שבהם מגרעתו היחידה היא שהוא צעיר פוחז ושובב. משהו קצת יותר מאתגר.

מס' 1 (סגן הקפטן)

מה יהיה: חייזר כלשהו, עם עיסוק במגדר. אולי אפילו ללא מגדר בכלל.
מה צריך להיות: מס' 1 המיתולוגית מהפיילוט של "מסע בין כוכבים" המקורית, The Cage. במה שכנראה יהיה סדרת "מסע בין כוכבים" האחרונה אי פעם, ראוי שניתן לרודנברי להתבטא דרך האישה הבוגרת והמבריקה שהוא יצר מלכתחילה. כדי שיהיה מעניין הייתי עושה אותה אמא ליותר מילד אחד, ובעלת סוד אפל שלא יתגלה לפחות שתי עונות.
מדוע זה חשוב? משני טעמים: תחום "ההכחדה הסמלית" ותחום "מה שאתה רואה, אתה מקבל". ייצוג בעולם הבדיוני משמעותו קיום. חוסר ייצוג משמעותו "הכחדה סמלית" כך אמר ג'ורג' גרבנר ב-72' ולצערנו הגדרה זו נכונה עד היום. כל עוד לא יהיה ייצוג של גיבורות מבריקות על המסך הגדול והקטן המשמעות היא שאין להן מקום גם בחברה. הטעם השני משמעו – "you can't be what can't see". אם לא תהיה אישה בעלת יכולות קוגנטיביות חזקות שגם מחזיקה בתפקיד בכיר וגם מקיימת משפחה מתפקדת, מיליוני ילדות לא יידעו שזה אפשרי, נקודה. אם אתם צריכים הוכחות, יש לי שלוש(!) ושלושתן קשורות לדמותה של אוהורה מ"מסע בין כוכבים" המקורית.

נווט/טייס

מה יהיה: בן אנוש בעל לאום מגוון כלשהו – אם יהיה להם אומץ, בחור ערבי מוסלמי עם שיק של נווד.
מה צריך להיות: חייזר שהוא לא הומנואיד. למה? ככה. לא יכול להיות שאחרי עשרות שנים של מדע בדיוני שבהם לכל חייזר אפשרי יש ארבע גפיים ושתי עינייים לא יכולים למצוא דמות מקורית יותר. הסדרה צריכה להיות אוונגרדית, שוברת גבולות. רודנברי לא יצר להיט על ידי הליכה על בטוח. ובכלל למה צריך נווט? אפשר הכל בפקודות קוליות למחשב, אפשר דמות הולוגרמה. רצוי בחורה עגלגלה ומצחיקה בטירוף.
למה זה חשוב? רודנברי היה אתאיסט, וההתייחסות שלו לדת היא אולי הדבר היחיד שבנוגע אליו אני חולקת על דעתו. אני חושבת שגם לדת יש מקום בעתיד אוטופי ככל שיהיה. הבחירה דווקא במוסלמי צריכה להיות מעניינת בגלל כל הסיבות הפוליטיות שניתן לחשוב עליהן ולא זה המקום לדון בהן. הסיבה שצריך מקום לדת באופן כללי זה בגלל שיש בה כח חיובי רב עוצמה – ההכרה שאתה יכול לשחרר ולתת לכח מאגי לפעול היא כלי ריפוי במגוון מצבים החל מהתמודדות עם אבל ועד לטיפול בדכאון.

קצין מדע

מה יהיה: חנונית שלומיאלית עם קוקו ומשקפיים, יחד עם פרק חובה שבו היא יוצאת לנשף עם הקפטן ועוברת מהפך סקסי לשמלת נשף ועקבים. בלי קוקו! (שניה, אני מקיאה קצת בפה…)
מה צריך להיות: שאלה טובה.

קצין טכני

מה יהיה: בחור צעיר ממש עם בלורית כדי למשוך את בנות דור טיילור סוויפט, מגולם על ידי שחקן שמעולם לא ראה סרט מדע בדיוני מימיו.
מה צריך להיות: דמות רשעית ממש. מישהו לאתגר את שאלות המוסר שלנו – משום מה הוליווד יודעת לייצר דמויות רשעים מרתקות יותר מדמויות הגיבורים שלה… חשוב שהוא יהיה בעל נכות כלשהי ובמידת בגדים רגילה. חלפו הימים בהם כולם צריכים להיות דקיקים כמקל במדי הצי.

קצין בטחון

מה יהיה: קצינה צעירה שחורה וסקסית.
מה צריך להיות: בדיוק זה.
למה זה חשוב? כי מישהו צריך להיראות טוב בבגד ים. וברצינות – אני הראשונה שאטען שיש בעיה עם ייצוג נשי. נשים מוגדרות ביצירות לפי הסקסיות שלהן, לפי מימדי גוף בלתי אפשריים. יש מסרים שליליים רבים שמועברים בדגש הזה, של החפצה של נשים. א-ב-ל אנחנו בכל זאת מדברים על יצירה בדיונית בעתיד האוטופי. כל עוד זו אינה הדמות הנשית היחידה והייצוג הנשי היחיד, יכולה להיות אישה אחת סקסית, שמתעוררת בבוקר עם איפור ותסרוקת שלשאר בנות התמותה ייקח שש שעות עבודה לעשות בעזרת ארבעה אנשי מקצוע. מותר לי לפנטז שבעתיד הרחוק כל אחת מאיתנו תוכל בשניה להיראות כמו מיליון דולר, בלי חדר כושר, בלי המתנה של שעות במספרה. גם זה חלק מהעתיד האוטופי.
וחשוב כמובן הנושא של אישה שחורה בתפקיד מרכזי. הייתה זו מאיה אנג'לו, המשוררת האפרו-אמריקאית שאמרה שבהיררכיה של האנושות, מתחת לגבר הלבן, לאישה הלבנה, לגבר השחור, נמצא מעמדה המדוכא של האישה השחורה. ליהוק כזה יהיה סטירה לפרצופה של היסטוריה אמריקאית שאין לנו קשר אליה, כמובן, שבמסגרתה האישה השחורה הייתה בתחתית הקיום האנושי.

ומה לגבי החללית החדשה?

~~~

שלוש שאלות חשובות שאני מצפה בקוצר רוח לראות את התשובה להן:

1. על מה הם ילחצו? אחרי כל כך הרבה סדרות עם לוחות שכוללים כפתורי בקרה וטאבלטים שהקדימו זמנם, אני מחכה להמצאה החדשה שתאפשר לנו מבט אל העתיד האמיתי שלנו.
2. מה יהיה המקום של רשתות חברתיות בעתיד האוטופי שלנו?
3. האם נשים סוף סוף תלבשנה בגדים פונקציונאליים ונוחים?

אני מקווה שאני אטעה בכל התחזיות, כיוון שהמשמעות תהיה שיוצרים אמיצים ופקחים המציאו מחדש את הגלגל שרודנברי המציא בזמנו. אני מאחלת לכולנו באמת להגיע למקום שבו אף-אחד לא היה מעולם.

עוד מאת איריס מזור בענייני ייצוג:
יומולדת 50 מוקדם: אחת מהשניים – העקרונות האוטופיים בחזון של רודנברי